כל מה שרצית לדעת על ארבעת השבויים:
מעשה ארבעת השבויים הוא סיפור על ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב אברהם אבן דאוד ("הראב"ד הראשון"), נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
על פי הסיפור, הארבעה תרמו משמעותית ללימוד התורה בקרב הקהילות היהודיות בספרד ובצפון אפריקה.
לדעת חוקרים רבים, עיתוי האירוע אינו תואם בהכרח למסופר ב"ספר הקבלה" של ראב"ד.
אף בנוגע לעצם סיפור השבי, סבורים חלק מן החוקרים כי אין בו ממש.
בנוגע להתפתחות עולם התורה בספרד ובצפון אפריקה, שעל פי תיאורו של ראב"ד התרחש בעיקר בזכות השבויים שנפדו, מתארים החוקרים התפתחות הדרגתית ומתמשכת, שהחלה עוד לפני שהגיעו לאזורים אלו החכמים "השבויים", אך הואצה על ידם.