כל מה שרצית לדעת על ארדיפיתקוס:
ארדיפיתקוס (שם מדעי: Ardipithecus, "ארדי" מעפרית = "אדמה", "פיתקוס" πίθηκος מיוונית = קוף אדם) הוא סוג נכחד של הומינין שהתקיים במזרח אפריקה בסוף תקופת המיוקן ותחילת הפליוקן, לפני כ- 6 עד 4 מיליוני שנה.
הסוג ארדיפיתקוס הוגדר לראשונה ב- 1995 על ידי הפלאואנתרופולוג האמריקני טים וייט ועמיתים, וכיום הוא כולל שני מינים ידועים: ארדיפיתקוס רמידוס, המוכר טוב יחסית מן השלד המאובן הידוע בכינוי הפופולרי "ארדי", וארדיפיתקוס קדבה, הידוע כיום משיניים מאובנות בלבד.
להצעת וייט ועמיתיו הסוג כולל גם שני מינים נכחדים נוספים מאפריקה של סוף המיוקן, אשר מגליהם סיווגו אותם לסוגים אחרים: סהלאנתרופוס צ'אדנסיס ואורורין טוגננסיס.
לפי השערה מקובלת כיום בחקר האבולוציה של האדם הסוג ארדיפיתקוס הוא השורש של השושלת ההומינינית – הוא קרוב מאוד לאב הקדמון המשותף של האדם והשימפנזה, והוא האב הקדמון של הסוג אוסטרלופיתקוס, ודרכו של הסוג פראנתרופוס והסוג אדם.
מיני ארדיפיתקוס היו ככל הנראה שוכני יער, ובדומה לקופי-אדם נכחדים אחרים מתקופת המיוקן היו מותאמים לטיפוס על עצים, אבל מבנה השלד והגולגולת שלהם כבר מראה התאמות ראשונות להליכה זקופה על שתיים.
תכונות הומיניניות נוספות שאפיינו אותם הן פנים קטנות ופחות בולטות קדימה מפניהם של קופי-אדם, ושיניים קטנות יותר (בעיקר הניבים המשמשים ללחימה) המכוסות זגוגית שן עבה יותר.

לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים).
המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר.
מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית.
העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הגנום של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם ניאנדרטלי (מיצוי דנ"א מעצמות מאובנות).
מיני ארדיפיתקוס (משמאל) נמצאים סמוך לנקודת הפיצול בין ענף האדם (למעלה) ובין ענפי השימפנזה והגורילה (למטה).

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

סיווג וחלוקה טקסונומית של משפחת ההומינידיים

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לארדיפיתקוס:
•מינים שנכחדו
•הומינידים
•אבולוציית האדם
•מינים שנכחדו: הומינידים