כל מה שרצית לדעת על ארטור מאס:
ארטור מאס אי גווארו (בקטלנית: Artur Mas i Gavarró, נולד ב-31 בינואר 1959) הוא פוליטיקאי קטלוני, ממערך מפלגות המרכז-ימין הלאומני הקטלוני CiU ("איגוד ואיחוד").
מאז 2010 הוא נשיא הז'נרליטט דה קטלוניה (ממשלת קטלוניה) (בקטלנית: President de la Generalitat de Catalunya – תפקיד שלמרות שמו, דומה יותר לראש ממשלה).
מאס הוא אחד מארבע מבניה של משפחת תעשיינים קטלונית.
הוא למד בבית ספר צרפתי בברצלונה, ולמד כלכלה באוניברסיטת ברצלונה.
אחרי לימודיו עבד במגזר הפרטי, ובמגזר הציבורי בעידוד יזמות.
בין השנים 1987 ל 1995 היה חבר מועצת העיר ברצלונה מטעם מפלגת "ההתכנסות הדמוקרטית של קטלוניה" (CDC – שהיא המרכיב המוביל ב-CiU).
בשנים 1995 – 2003 מילא תפקידים שונים בממשלות קטלוניה: שר לעבודות ציבוריות (1995 – 1997), שר הכלכלה והכספים (1997 – 2001), וראש הממשלה (תפקיד שהוא למעשה סגן ראש הממשלה, מתחת לנשיא, 2001 – 2003).
ב-2003 פרש מהפוליטיקה ז'ורדי פוז'ול, שהיה נשיא ממשלת קטלוניה מאז ייסוד הקהילה האוטונומית ב-1980.
מאס ירש אותו כמנהיג מפלגת ה-CDC ומועמד ה-CiU לנשיאות הממשלה.
בבחירות לפרלמנט הקטלוני שנערכו באותה שנה זכה ה-CiU במספר המושבים הגדול ביותר, אולם המפלגה הסוציאליסטית הספרדית, שזכתה במספר הקולות הגדול ביותר בבחירות, הצליחה להקים קואליציה עם מפלגות שמאל אחרות, ומאס נשאר כראש האופוזיציה.
גם אחרי הבחירות שנערכו ב-2006 הצליחו הסוציאליסטים להקים את הקואליציה, אף על פי שהיו המפלגה השנייה בגודלה, גם מבחינת מושבים וגם מבחינת קולות.
בבחירות לפרלמנט הקטלוני ב-28 בנובמבר 2010, שנערכו בצל המשבר הכלכלי העולמי שפגע בספרד, ולאחר שבית המשפט לחוקה של ספרד פסל ביוני חלקים מהחוקה החדשה של קטלוניה שאושרה ב-2006,‏‏ זכה ה-CiU ב-62 מתוך 135 מושבי הפרלמנט, ומאס הצליח להקים קואליציה ונכנס לתפקידו כנשיא הממשלה ב-27 בדצמבר.
עם בחירתו, ועקב המרמור בקרב הציבור הקטלוני על כך שקטלוניה שהתוצר לנפש בה הוא הגבוה בספרד מממנת חלקים אחרים במדינה, הבטיח לפעול ליתר עצמאות כלכלית לקטלוניה (כולל גביית מיסים עצמאית), ולהפחית את סכום המסים שהממשלה המרכזית לוקחת ממנה.
‏ בתחילת כהונתו המשיך מאס את הקו של מפלגתו שלא דרש עצמאות מלאה.
אולם לאחר שנכשלו הדיונים על נושא המסים עם ממשלת ספרד בתקופות כהונתם של ספאטרו ושל רחוי, ולאחר שב-11 בספטמבר 2012 כמיליון וחצי אנשים הפגינו בברצלונה למען עצמאות לקטלוניה, הצטרף גם מאס לדרישה.
הוא הקדים את הבחירות לפרלמנט הקטלני בשנתיים, על מנת להשתמש בהן כמשאל עם בלתי רשמי בנושא הדרישה לעצמאות, דבר שאסור על פי חוקת ספרד.
‏ בבחירות שהתקיימו ב-25 בנובמבר ירד כוחה של מפלגתו ל-50 חברים.
למקום השני עלתה מפלגת השמאל הרפובליקני של קטלוניה (ERC) שזכתה ב-21 מנדטים, שתומכת גם היא בשאיפות העצמאות.
‏ מאס הגיע להסכם עם ה-ERC, בו היא הבטיחה לתמוך בממשלתו מבחוץ, לתמוך במשאל העם וברוב הצעדים הכלכליים, זכה בהצבעת אמון ב-21 בדצמבר, והושבע לכהונה שנייה.
‏
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לארטור מאס:
•פוליטיקאים ספרדים
•פוליטיקאים קטלאנים