כל מה שרצית לדעת על אשראי חברתי:
אשראי חברתי הוא פילוסופיה כלכלית אשר פותחה על ידי קליפורד היו דאגלס (1879 – 1952), מהנדס בריטי, אשר כתב ספר בשם זה בשנת 1924.
אשראי חברתי מתואר על ידי דאלגס בתור "מדיניותה של פילוסופיה"; הוא כינה את הפילוסופיה שלו "נצרות מעשית".
פילוסופיה זו היא בין-תחומית בטבעה, כשהיא כוללת את התחומים של כלכלה, מדע המדינה, היסטוריה, הנהלת חשבונות ופיזיקה.
בהנחתו שהמקום הבטוח היחיד עבור עוצמה הוא בידיים רבות, אשראי חברתי הוא פילוסופיה ביזורית, אשר מדיניותה היא לפזר את הכוח לאינדיבידואלים.
ניתן לסכם את הפילוסופיה של אשראי חברתי במילותיו של דאלגס, "מערכות נוצרו עבור אנשים, ולא אנשים עבור מערכות, והאינטרס של האדם, אשר הינו התפתחות עצמית, נמצא מעל לכל המערכות, בין אם הללו תאולוגיות, פוליטיות או כלכליות.
"על פי דאלגס, מטרתו האמיתית של הייצור היא צריכה, ועל הייצור לשרת את האינטרסים האמיתיים של הצרכנים הבאים לידי ביטוי חופשי.
על כל אזרח להיות שותף בעל ירושה מועילה, לא ישירה, בהון המשותף הקהילתי, אשר ניתנת לו בזכות גישה דינאמית ומלאה לפירות התעשייה.
זו מובטחת על ידי הדיבידנד הלאומי והמחיר המפוצה.
הצרכנים, משסופק להם כוח קנייה נאות, יעצבו את מדיניות הייצור באמצעות הפעלת הקול הכספי שלהם.
בהשקפה זו, משמעות המושג דמוקרטיה כלכלית איננה שליטת העובדים על התעשייה.
אשראי חברתי מוציא את מדיניות הייצור מידיהם של מוסדות בנקאיים, ממשלה ותעשייה, תוך שהוא מעלה תמונה של "אריסטוקרטיה של יצרנים, המשרתת דמוקרטיה של צרכנים, ומקבלת ממנה אשראי" (כאשר את המילה "אשראי" כאן יש להבין במשמעותה הכפולה, בתור אמון וגם בתור כסף).
הצעות המדיניות של האשראי החברתי משכו עניין רחב בעשורים שבין מלחמות העולם בגלל הרלוונטיות שלהן לתנאים הכלכליים של התקופה.
דאלגס קרא לשים לב לעודף ביכולת הייצור על פני כוח הקנייה של הצרכן, דבר שאותו ראה גם ג'ון מיינרד קיינס בספרו, "תאוריה כללית של תעסוקה, ריבית וכסף.
” קיינס התייחס בספרו לדאלגס לצידם של סילביו גזל וקרל מרקס.
בעוד שחלקים מהביקורת של קיינס על הכלכלה הקלאסית היו משותפים בינו לבין דאלגס, הרי שרוב הכלכלנים והבנקאים של התקופה תקפו ואף דחו את הפתרונות הייחודיים שהציע דאלגס.
שרידים של אשראי חברתי עדיין קיימים בתוך מפלגות אשראי חברתי ברחבי העולם, אולם לא בצורה הטהורה אותה הביא קליפורד דאלגס במקור.