כל מה שרצית לדעת על אתלרד השני, מלך אנגליה:
אתלרד השני, המכונה "חסר-ההחלטה" (968 לערך – 23 באפריל 1016) – מלך אנגליה בשנים 979 – 1013 ומשנת 1014 ועד מותו.
בין שתי תקופות שלטונו מלך באנגליה סווין, מלך דנמרק.
אתלרד היה בנו של אדגר, מלך אנגליה, מאשתו השנייה אלפרידה, ועלה לשלטון לאחר שאחיו-למחצה, אדוארד המרטיר, נרצח בידי אנשי אמו של אתלרד, שרצתה להושיב את בנה על כס המלכות.
לאחר מספר עשורים של שקט ושלום נאלץ אתלרד להילחם בפולשים הויקינגים, ששבו להטריד את אנגליה.
בשנת 991 הוא נלחם נגד אולאף טריגווסון, מלך נורבגיה, שהביא עמו את הצבא הפולש הגדול ביותר שפלש לאנגליה במאה השנים שלפני כן.
אתלרד אמנם הפסיד מול צבאו של אולאף, אך הצליח להגיע עמו להסכם שהיה לטובתו, משום שאולאף נאלץ לחזור ולהגן על נורבגיה.
גם אחרי פלישה זו התרחשו פלישות ויקינגיות נוספות לאנגליה, אשר חלק נכבד מהן הדף אתלרד לא בכוח הזרוע כי אם בתשלומי כסף, שנקראו "דנגלד".
ייתכן שחולשתו זו כנגד הפולשים הוויקינגים הקנתה לו את תדמיתו הרעה בספרי ההיסטוריה, המציירים אותו כאדם חלש אשר מוטט את אנגליה.
בשנת 1013 פלש לאנגליה סווין מלך דנמרק, ואתלרד ברח יחד עם שני בניו לנורמנדיה, מולדתה של אשתו אֶמָּה, וחזר רק עם מותו של סווין בשנת 1014.
אז הוא שב למלוך ושלט באנגליה שנתיים נוספות עד למותו בשנת 1016.
יורשו על הכס היה בנו, אדמונד השני, אשר מלך מספר חודשים ונפל בקרב מול קאנוט הגדול מלך דנמרק, בנו של סווין.
אתלרד מתואר לרוב כאיש חלש אשר דרדר את ממלכת אנגליה למצב של אסון, אבל תיאור זה אינו מדויק כלל ועיקר.
הוא ערך רפורמות שיפור נרחבות במערכת המנהלית האנגלית והכניס את מוסד השריפות (Sheriff); כמו כן, על פי כמות המתכות היקרות במטבעות מתקופתו ניתן לראות כי תקופת שלטונו הייתה תקופה של פריחה כלכלית.