כל מה שרצית לדעת על באן צ'יאנג:
באן צ'יאנג (תאית: แหล่งโบราณคดีบ้านเชียง) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור קהוראט שבתאילנד.
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1992.
עד לשנות ה-60 דרום מזרח אסיה נחשב לאזור שפיגר מאחור בכל הקשור להתפתחות התרבותית בפרהיסטוריה, וכי ההתפתחות נגרמה בעיקר כתוצאה מהשפעות חיצוניות.
החפירות שנערכו בבאן צ'יאנג ובנוק נוק טהא הפריכו את הגישה הזאת והוכיחו כי אזור זה של תאילנד היה המרכז של פריחה תרבותית עצמאית ששיגשגה כבר לפני אלפי שנים.
האתר התגלה בשנת 1957 וזכה לתשומת לב ציבורית בגלל כלי הקדרות האדומים שנמצאו בו.
במהלך החפירות המדעיות הרשמיות הראשונות שנערכו ב-1967 נחשפו מספר שלדים ומתנות ברונזה המיועדות לקברים.
באותן חפירות התגלו גם שברי אורז, ועל סמך זאת נטען כי המתיישבים באזור בתקופת הברונזה היו ככל הנראה חקלאים.
בקברים העתיקים ביותר אין חפצי ברונדה ולפיכך הם מתוארכים לתקופת האבן החדשה; הקברים החדשים ביותר מתוארכים לתקופת הברזל.
באן צ'יאנג נחשב ליישוב המרכזי במישור קהוראט, ועל שמו נקראת התרבות שנחשפה בחפירות הארכאולוגיות.
באזור זה התגלו מספר אתרים ארכאולוגיים מאותה תקופה, ובחלקם נערכו גם כן חפירות.
היישוב הפרהיסטורי שוכן מתחת לכפר המודרני באן צ'יאנג שהוקם על ידי פליטים לאוטים בשלהי המאה ה-18.
האתר הוא תל אליפטי נמוך שמידותיו הן 500 מטרים על 1.
3 קילומטר.
במהלך החפירות השונות שנערכו התברר כי התל מורכב מכמה רבדים המייצגים רצף תרבותי.
עיקר החפירות נערכו בשולי הכפר המודרני, היכן שהתגלו ותועדו אתרי קבורה מתקופות שונות.
חלק מחפצי העתיקות שהתגלו מוצגים דרך קבע במוזיאון השוכן בכפר.
לפי בדיקות התיארוך הראשונות שנערכו בשיטת ההארה החומנית התקבלו תוצאות שבין 4420 למאה ה-34 לפנה"ס, כך שהאתר הוא למעשה הקדום ביותר בכדור הארץ שהיה פעיל בתקופת הברונזה.
אולם, בחפירות שנערכו בין 1974 ל-1975 נחשף מספיק חומר שמתאים לתיארוך פחמן-14, והתקבלו תוצאות מדויקות יותר שלפיהן הקבר הקדום ביותר הוא מהמאה ה-21 לפנה"ס, והמאוחר ביותר משנת 200 לפנה"ס.
הכנת הברונזה החלה בשנת 2000 לפנה"ס בקירוב, לפי כורי מצרף ושברי ברונזה שהתגלו.
חפצי הברונזה כללו צמידי יד, טבעות, צמידי רגל, חוטים ומטות, ראשי חניתות, גרזנים וקרדומים, ווים, להבים, ופעמונים קטנים.
האתר זכה לתשומת לב מחודשת בינואר 2008 כאשר התברר כי אלפי חפצי אמנות מהאתר עצמו ומאתרים אחרים בתאילנד נמצאים באופן בלתי חוקי במספר מוזיאונים בקליפורניה ובמקומות נוספים.
התוכנית כללה את הברחת החפצים לתוך ארצות הברית, ולאחר מכן הענקתם כתרומה למוזיאונים כדי להימנע מתשלומי מס.
התוכנית נחשפה לאחר שסוכן מטעם שירות הפארקים הלאומיים התחזה לאספן פרטי, שהובילה בסופו של דבר לפשיטות מתוקשרות של המשטרה.