כל מה שרצית לדעת על בוהוסלב מרטינו:
בוהוסלב מרטינו (בצ'כית: Bohuslav Martinů‏; 8 בדצמבר 1890 – 28 באוגוסט 1959) היה מלחין בוהמי פורה, שכתב שש סימפוניות, 15 אופרות, 14 באלטים וכמות גדולה של יצירות תזמורתיות, קאמריות, ווקאליות ואינסטרומנטאליות.
מרטינו היה לכנר בתזמורת הפילהרמונית הצ'כית בניצוחו של ואצלב טאליך ולימד מוזיקה בעיר הולדתו.
בשנת 1923 עזב מרטינו את צ'כוסלובקיה ונסע לפריז.
הוא התרחק בכוונה מן הסגנון הרומנטי שבו השתלם בלימודיו.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 ערך ניסויים באקספרסיוניזם והקונסטרוקטיביזם והתפעל מן הפיתוחים הטכניים שרווחו אז באירופה, כפי שעולה מאמירותיו התזמורתיות Half-time ו La Bagarre.
הוא אימץ לו גם ביטויי ג'אז, כמו ב-Kuchyňské revue ("רביו המטבח").
מבין סגנונות האבנגארד שלאחר מלחמת העולם השנייה, הנאו-קלאסיציזם הוא שהשפיע עליו ביותר.
הוא המשיך להשתמש בנעימות עם צ'כיות ומוראביות בכל יצירותיו, על פי רוב בשירי ילדים – למשל ב-Otvírání studánek ("פתיחת הבארות").
מרטינו היגר לארצות הברית ב-1941, כאשר נמלט מצרפת לאחר הכיבוש הגרמני.
על אף הצלחתו כמלחין באמריקה וההזמנות הרבות שקיבל שם, לא פגו געגועיו לצ'כוסלובקיה, אליה לא שב עוד.
הוא מת בשווייץ.
מרטינו נולד במגדל פעמונים בפוליצקה שבבוהמיה, שם שימש אביו (סנדלר במקצועו) כשומר.
כילד יצאו לו מוניטין בעירו, והופעתו הראשונה בקונצרט פומבי הייתה שם בשנת 1905.
ב-1906 היה לתלמיד כינור בקונסרבטוריון של פראג, שם למד תקופה קצרה עד שסולק בשל "התרשלות חסרת תקנה"‏.
הוא המשיך בלימודים בכוחות עצמו.
בשנות מלחמת העולם הראשונה עבד בהוראה בעיר הולדתו ועסק בהלחנה.
במקביל הצטרף ככנר לתזמורת הפילהרמונית הצ'כית.
הבלט שלו, "עשתורת", הושלם בשנת 1922.
הוא יצא לפריז בשנת 1923, שם היה לתלמידו של אלברט ראסל, אף כי שמר על קשרים רבים עם מולדתו.
כשהצבא הגרמני התקרב לפריז בראשית מלחמת העולם השנייה, נמלט ממנה, תחילה לדרום צרפת ואחר, בשנת 1941, לארצות הברית, שם השתקע בניו יורק עם אשתו הצרפתיה.
החיים באמריקה היו קשים לו, כמוהו כרבים מן האמנים ידועי השם שהגיעו לשם בנסיבות דומות.
הבעיות של קשיי שליטה בשפה האנגלית, חסרון-כיס והעדר הזדמנויות לעשות שימוש בכשרונותיהם היו משותפות לכל האמנים המהגרים בראשית דרכם בארץ החדשה, אך מרטינו הצליח להתאקלם במשך הזמן.
הוא הרבה להלחין ולימד במנס קולג' למוזיקה ברוב התקופה שבין 1948 ל-1956.
שש הסימפוניות שלו נכתבו בתקופה בת אחת-עשרה השנים שבין 1942 ל-1953, וחמש הראשונות נוצרו בין 1942 ל-1946.
את הסימפוניה השלישית סיים ביוני 1944 והקודה הארוכה שלו נותנת ביטוי לנשימת הרווחה שהביאה הפלישה לנורמנדי.
תלמידיו הנודעים כוללים את אלאן הובהאנס, ברט בכרך ואחרים.
את שנותיו האחרונות עשה מרטינו בשווייץ, ולא שב עוד למולדתו.
‏הוא מת בלישטאל ב-28 באוגוסט 1959.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לבוהוסלב מרטינו:
•מלחינים צ'כים