כל מה שרצית לדעת על בוריס השלישי, מלך בולגריה:
בוריס השלישי (בבולגרית Борис III, 30 בינואר 1894, סופיה, נסיכות בולגריה – 28 באוגוסט 1943, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מלך בולגריה מה-3 באוקטובר 1918 ועד יום מותו.
בוריס השלישי עלה לכס השלטון לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה וסיום כהונתו של אביו פרדיננד הראשון.
עד אמצע שנות ה-30 לא היה מעמדו של המלך איתן, הוא ניצל ממספר ניסיונות התנקשות בחייו כאשר במקביל התחוללו בממלכתו הפיכות וניסיונות הפיכה במחיר דמים גבוה.
נסיבות סיום מלחמת העולם הראשונה וכפיית חוזה ניי על בולגריה, הובילו לאי-שקט חברתי ופוליטי ומשבר כלכלי חריף שהקשה על התנהלות הממלכה.
החל מאמצע שנות ה-30 התקרב המלך במדיניותו לגרמניה הנאצית והעניין הניב פירות כלכליים ומדיניים לבולגריה.
המלך חיזק את מעמדו ושלטונו הפך אוטוקרטי.
בהמשך, בלחצה של גרמניה העבירה רומניה לבולגריה במסגרת הסכם קראיובה את חבל דרום דוברוג'ה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הכריזה ממלכת בולגריה על נייטרליות, אך בהמשך הצטרפה להסכם התלת-צדדי ובתמורה קיבלה לחזקתה את חבלי תראקיה היוונית, ומקדוניה הווארדארית.
צעד זה העלה מאד את הפופולריות של בוריס השלישי בקרב ההמונים והוא זכה לכינוי "המלך המאחד" על השבתם השטחים שאבדו לבולגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בוריס השלישי, אשר חשש לחזור על טעויותיו של אביו, סירב לצרף את הצבא הבולגרי לקרבות החזית המזרחית ולהכריז מלחמה על ברית המועצות והעניין הוביל למתיחות בין בולגריה לגרמניה, ובכלל זה מתיחות אישית בינו לבין אדולף היטלר.
החל משלהי שנות ה-30, ובמקביל לחיזוק הקשרים עם גרמניה הנאצית, אימצה בולגריה מדיניות אנטי-יהודית.
בספטמבר 1939 גורשו 4,022 מיהודי בולגריה, שהוגדרו "נתינים זרים", במסגרת "המסע לגירוש נתינים זרים".
בהמשך חוקק בבולגריה החוק להגנת האומה ובמסגרתו נשלחו 9,000 גברים יהודים בגילאי 40-20 לעבודות כפייה.
במרץ 1943 גירשו הבולגרים בצו שאישר בוריס השלישי את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה והעיר פירוט אל מותם במחנה ההשמדה טרבלינקה.
במקביל, נכשל ניסיון גירושם לטרבלינקה של לפחות 6,365 מיהודי בולגריה "הישנה".
ב-28 באוגוסט 1943 נפטר בוריס השלישי מהתקף לב לאחר ששב לבולגריה מפגישה קשה ומתוחה עם אדולף היטלר.
סביב נסיבות מותו רווחו תאוריות קשר רבות שלא הוכחו.
מותו סימן את קץ ימיה של ממלכת בולגריה.
בנו, יורש העצר סימאון, היה בן 6 לכן מונתה מועצת עוצרים בראשות הנסיך קיריל, אחיו של בוריס השלישי.
ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה בבולגריה הפיכה, שהובלה על ידי חזית המולדת של בולגריה.
המשטר הפרו-מלוכני הודח ובהדרגה השתלטו הקומוניסטים על המדינה.
בפברואר 1945 הוצא הנסיך קיריל, אחיו של בוריס להורג וב-1946 כוננה הרפובליקה העממית של בולגריה ובני משפחת המלוכה הצטוו לעזוב את בולגריה.