כל מה שרצית לדעת על ביווה:
הבִּיוָה (גם ביווא, 琵琶) היא לאוטה יפנית קצרת צוואר בעלת שריגים וארבעה מיתרים.
הביווה נמנית עם כלי הנגינה המסורתיים העיקריים של יפן, ומרובה הייתה השפעתה על עיצוב המוזיקה היפנית האמנותית.
על פי רוב, הזמרה הנרטיבית היפנית מלווה על ידי הביווה.
בבודהיזם היפני, נודעת הביווה ככלי הנגינה של בנטן, אלת המוזיקה והאסתטיקה.
תחילה היו נפוצים ביפן שני סוגים של ביווה, אך עם השנים נוצרו והתווספו למעלה מפי ארבעה סוגים חדשים.
בעקבות רפורמות תרבותיות ביפן ברוח רסטורציית מייג'י, אשר הובילו לתיעוש ולמודרניזציה של המדינה על פי המודל המערבי, החלה למשול בכיפה התפיסה, לפיה מסורות יפן העתיקות היו ברמה תרבותית נמוכה ביחס לתרבות המערבית.
תפיסה זה נתנה אותותיה אף בתחום המוזיקה, כך שעד לשנות הארבעים המאוחרות למאה העשרים, כמעט ונזנחה אף הביווה כליל לטובת כלים מערביים כגון כינור ופסנתר.
אפס כי בעשורים האחרונים החלו מוזיקאים יפניים וזרים בניסיון להשיב את הביווה לקדמת הבמה התרבותית ביפן.