כל מה שרצית לדעת על ביל רובינסון:
ביל "בוג'נגלס" רובינסון (באנגלית: Bill "Bojangles" Robinson; 25 במאי 1878 – 25 בנובמבר 1949) היה רקדן ושחקן אפרו אמריקאי.
הוא היה הבדרן השחור המרוויח ביותר במחציתה הראשונה של המאה ה-20, והקריירה הארוכה שלו היא סוג של מראה לשינויים בעולם התרבות האמריקאי, ושל האפרו-אמריקאים בפרט, במהלך אותה תקופה.
הוא החל את דרכו בתקופת מופעי מינסטרל ווודוויל, ועבר משם להופעת בברודוויי, רדיו, הוצאת תקליטים, והגיע אף להופעות בסרטים הוליוודיים ובטלוויזיה.
בקרב מבקרי ריקוד סטפס, הוא נחשב לרקדן מן המדרגה הראשונה.
בקריירה הקולנועית שלו, הוא היה ידוע בעיקר עבור שיתוף הפעולה עם שירלי טמפל בסרטיה בשנות ה-30.
רובינסון השתמש בפופולריות שלו כדי להילחם בגזענות, ולא רק בעולם הבידור.
בין יתר השגיו:הוא היה בין המופיעים הראשונים להופיע בוודוויל או במופעי מינסטרל ללא בלאקפייס.
הוא היה אחד השחורים הראשונים שהופיע במופע סולו, בניגוד לכלל המקובל אז ששחורים יכולים להופיע רק עם השתתפות לבנים (חוק שני-הצבעים).
הוא כיכב במחזמר ברודוויי האפרו-אמריקאי הראשון, השַׁחֲרוּרים של 1928.
הוא היה השחור הראשון שכיכב בהפקת ברודוויי מעורבת.
מאוחר יותר, הוא גם ספג ביקורת על שיתוף פעולה עם ייצוג סטריאוטיפי של שחורים, ואף נקרא "דוד תום" (שחור אשר מקבל בברכה את מעמדו הנחות מהאדם הלבן, ומשתף עמו פעולה).
רובינסון נעלב קשות מהאשמות אלו, מכיוון שכל חייו הוא נלחם למיגור אפליה וגזענות.
בין פועליו:הוא שכנע את משטרת דאלאס לגייס שוטרים שחורים לראשונה.
הוא פעל מול הנשיא רוזוולט לשיפור תנאיהם של חיילים שחורים במלחמת העולם השנייה.
קיים את האירוע הציבורי המעורב הראשון בעיר מיאמי.
למרות שהוא הרוויח יותר מעמיתיו השחורים של התקופה, רובינסון מת חסר כל ב-1949, וחברו אד סאליבן שילם על לווייתו.
אמנים רבים זוכרים את רובינסון בתור חונך ומודל לחיקוי, ביניהם סמי דייוויס ג'וניור, לינה הורן, פרד אסטר, אן מילר והאחים ניקולאס.
הוא גם תמך בספורטאי האולימפי, ג'סי אוונס.
גרגורי היינס כיכב בסרט ביוגרפי על חייו, וזכה עבורו בפרס השחקן הטוב של ה-NAACP.
ב-1989, הקונגרס האמריקאי קבע את יום הולדו, ה-25 במאי, כיום הסטפס הלאומי.