ביצרון


כל מה שרצית לדעת על ביצרון:
בִּצָּרוֹן הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי (סמוך לגדרה), ושטחו הוא כ-5000 דונם.
את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מרוסיה בשנת תרצ"ה (1935), ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק ".
.
.
שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב).
המייסדים היו חברי הכשרת "תל-חי קרים" שהתארגנה ברוסיה ב-1929.
חברי ההכשרה עלו לארץ ישראל ב-6 ביוני 1929.
בשנת 1935 הגיעו לגן יבנה, עבדו שם בפרדסי המושבה ובאותה עת בנו את הבתים הראשונים של המושב וחפרו באר מים.
בשנת 1935 עלו חברי המושב על אדמתם, שניתנה להם מנחלאות גן-יבנה, על פי ההסכם (כמתואר בספרו של אריה קרישק -"בוני הגן", 1993), כלל השטח 30 נחלות משק, חמישה דונם לכל נחלה.
בכל משק היה בית קטן שבו חדר אחד ומטבח.
השירותים היו בחצר.
בעשור הראשון לקיומם סבלו ממצוקה כלכלית וחברתית קשה.
בשנת 1946 הצטרף אל המושב גרעין של נוטרים משוחררים מהמושבה מזכרת בתיה.
את החבורה הוביל אז אריה רוז'נסקי שגם חיבר את השיר "הורה בצרון".
עד מלחמת העצמאות היה ביצרון מוקף כפרים ערבים (ברקה, בשית, קטרה).
המושב היה סמוך לקו החזית עם הצבא המצרי אשר הגיע עד לגשר עד הלום, והופצץ על ידי מטוסי חיל האוויר המצרי.
נשים וילדים פונו לנס ציונה וראשון לציון.
הגברים נשארו להגן על המושב ולנסות להציל את התוצרת החקלאית.
ב-1949, בהמלצתו של אברהם הרצפלד התיישבו במקום חיילים משוחררים חברי גרעין "בתלם", ובהמשך הגיעו לביצרון עולים חדשים בעיקר מבולגריה ורומניה והקימו משקי חלב.
בשלהי המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 נבנו במקום שכונות הרחבה, מרביתן לבני המושב.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לביצרון:
יישובים במחוז הדרום
מועצה אזורית באר טוביה
ישראל: יישובים
מושבים
מושבי תנועת המושבים