כל מה שרצית לדעת על ביתאל:
ביתאל, נגזר מהביטוי "ביתו של האל", הוא כנראה שמו של אל, או מאפיין של אל, הנמצא בכתבים החל מהתקופה האשורית ועד התקופה ההלניסטית.
בברית בין אסרחדון מלך אשור ובעל I מלך צור, בשנת 677 לפנה"ס, הוטחו קללות שונות על ראשו של מלך צור אם יפר את הברית, ביניהן: "ביתאל וענת-ביתאל יובילו אותך לפני ארי טורף אדם".
השם ביתאל מופיע לראשונה בהקשר של שמות אלים החל מהמאה ה-7 לפנה"ס.
יש טוענים שגם בספר ירמיהו (מח:יג) הכוונה לשם האל ולא לעיר בית אל: "בש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם".
פסוק בספר זכריה משתמש בביטוי בצורה עמומה: "וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה" (זכריה, ז', ב).
הכתיב המקובל מחלק את הביטוי כשם מקום, אולם יש שפירשו את כל הביטוי ביתאל-שר-אצר כשם אחד שפירושו: ביתאל יגן על השר.
וראה גם "אנכי האל בית אל" (בראשית לא, יג).
ביתאל מוזכר, ללא פירוט, גם במכתבי יב.
בנוסף מוזכרים אלים בשם "אשםביתאל" (שם-בית-אל) ו-"חרמביתאל" (חרם-בית-אל).
בתרגום היווני של כתבי הפיניקים מוזכר אל בשם ביתילוס, אחיו של דגון ואל.
בהמשך, מתואר כי אל השמים יצר אבני "בתיליה".
כנראה שמדובר בצורת הרבים לשם ביתאל, והכוונה לאבנים מקודשות, כמו שהיו בעיר בית אל על פי סיפור סולם יעקב בספר בראשית.