כל מה שרצית לדעת על בית ברגהיים:
בית ברגהיים (הקדמי והאחורי) הם שני מבנים המהווים כיום חלק מקריית עיריית ירושלים.
מבנים אלה (אשר כונו גם "בניין דארוטי") נבנו בסמטת יוחנן מגוש חלב בשנות ה-80 של המאה ה-19, למול גן העיר.
המבנים נבנו כביתו הפרטי של הבנקאי והסוחר העשיר מלווין פיטר ברגהיים, שהיה יהודי מומר מגרמניה.
המבנה הקדמי (בית ברגהיים הקדמי) נבנה בשנת 1880, והמבנה האחורי נבנה מספר שנים לאחר מכן.
מבנה דו קומתי זה שילב בנייה אירופאית האופיינית לגרמניה (גג רעפים עם עליית גג) עם בנייה ירושלמית טיפוסית (שערים וחלונות מקושתים בקומתו התחתונה).
שער הכניסה למבנה עוטר באבן רישא שעליה חקוק מגן דוד, ומשני צדי הפתח הוצבו ספסלי אבן – מוטיב המאפיין בנייה מוסלמית בעיר העתיקה.
בחלקה הצפוני של חזית המבנה הייתה חנות שהכניסה עליה הייתה מבעד שער קמור.
מאחורי המבנה הקדמי הייתה חצר ובה בור מים ואורוות.
לאחר מותו של ברגהיים הבית נמכר, ולאחר מכן הפך לחלק ממלון דה פראנס (Hotel de France) שפעל במקום.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 שימש המבנה כמשרדה של הנרייטה סאלד ולאחר מכן הפך למלון שנקרא מלון דארוטי (Darouti's Hotel).
לאחר מלחמת העצמאות שימש המבנה כמעבדות של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.
המבנה הקדמי והאחורי היו מחוברים ביניהם בגשר עילי.
התוכניות השונות להקמת קריית עיריית ירושלים ובעיקר תוכניתו של האדריכל אלפרד מנספלד הציעה להרוס מבנה זה, אולם תוכנית ניב התנגדה להריסה.
המבנים הקדמיים והאחוריים שומרו וכיום מהווה חלק מקריית העירייה.
הגשר בין המבנים נהרס.