בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)


כל מה שרצית לדעת על בית הכנסת הגדול (ראשון לציון):
בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, והיווה מוקד חשוב בחיי המושבה.
בית הכנסת ניצב על פסגת גבעה, בקצה רחוב רוטשילד וכיכר המייסדים במפגש עם רחוב אחד העם, והוא בולט למרחוק.
בבית כנסת זה נהוג נוסח אשכנז בתפילות.
בניית בית הכנסת החלה בשנת 1885, ונתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית.
כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי.
את הסכום הראשוני לבניית בית הכנסת תרם זלמן דוד לבונטין.
את המבנה תכנן ברוך פפירמייסטר, שהיה בין המתנגדים הגדולים לפקידי הברון.
בית הכנסת יועד לנוסח תפילה חסידי, אך עם התערבותו של הברון גם בעניין רבני הקהילה הפך בית הכנסת לנוסח הפרושי.
בניין בית הושלם בזכות תרומה של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.
גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת.
לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, וכשהטורקים התקרבו מילאו את היכל התפילה בציוד זה, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.
בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים.
בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה.
בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות.
מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.
בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון, חביב, וכן המוזיאון לתולדות ראשון לציון.
עקב מעבר של רבים מבני הציונות הדתית אל אזורים אחרים בראשון לציון, התרוקן בית הכנסת מיושביו וכיום ישנם כחמישה מתפללים קבועים בבית הכנסת, ועיקר פעילותו של בית הכנסת מתבצעת בשבתות וחגים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לבית הכנסת הגדול (ראשון לציון):
ארץ ישראל: בתי כנסת
בתי כנסת אשכנזיים
ראשון לציון: מבנים
אתרי מורשת במחוז מרכז