כל מה שרצית לדעת על בית הנבחרים הבריטי:
בית הנבחרים הבריטי (באנגלית: House of Commons) הוא הבית התחתון של הפרלמנט של הממלכה המאוחדת.
בית זה הוא אחד משלושת הגופים המהווים את הפרלמנט הבריטי (יחד עם המלכה ובית הלורדים – הבית העליון של הפרלמנט), וכיום הוא החזק בהם.
650 חברי הבית נבחרים בבחירות אזוריות המתקיימות בסיבוב אחד, ובהן כל מחוז בחירה שולח את הנציג בעל מספר הקולות הרב ביותר (גם אם לא זכה ברוב מוחלט מקרב מספר המצביעים).
כתוצאה מכך בדרך כלל למפלגה הגדולה יש רוב מוחלט מבין החברים בבית, גם אם לא זכתה ברוב מוחלט של קולות הבוחרים.
בית הנבחרים מחוקק חוקים בתהליך בו משתתף גם בית הלורדים.
אולם במקרה של מחלוקת ידו של בית הנבחרים על העליונה, ובית הלורדים יכול למעשה רק לעכב קבלת חוקים.
בית הנבחרים גם מפקח על פעולות הממשלה.
הוא יכול להביא להפלתה בהצבעת אי-אמון, אולם בניגוד למקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות, ראש הממשלה מתמנה על ידי המלכה, והוא נכנס לתפקידו ללא צורך בהצבעת אמון.
כמו כן ראש הממשלה ושריו נדרשים לענות על שאילתות של חברי הבית.
אף שרשמית ראש הממשלה יכול להיות חבר בכל אחד משני בתי הפרלמנט, מאז תחילת המאה העשרים מקובל שהוא חבר בית הנבחרים.
בית הנבחרים החל להתפתח במהלך המאה ה-14.
בעבר היה בית הנבחרים הגוף החלש בפרלמנט הבריטי, ובמהלך מאות השנים שחלפו מאז הקמתו צבר סמכויות וכוח פוליטי עד הפיכתו לגוף החזק בפרלמנט הבריטי.
בעקבות חוק הפרלמנט 1911 איבד בית הלורדים את מרבית סמכויותיו בכך שנשללה ממנו האפשרות למנוע קבלת חוקים שעברו בבית הנבחרים, ואף יכולתו לעכב אותם הוגבלה.