כל מה שרצית לדעת על בית הנבחרים של ארצות הברית:
בית הנבחרים של ארצות הברית (באנגלית: United States House of Representatives) הוא הבית התחתון של הקונגרס של ארצות הברית.
הקונגרס של ארצות הברית הוא הפרלמנט שלה, או הרשות המחוקקת, אשר מורכב מבית הנבחרים ומהסנאט (המהווה את הבית העליון).
רבים מכנים את בית הנבחרים לבדו, ללא הסנאט, בשם "הקונגרס".
בית הנבחרים מתכנס באגף הדרומי של בניין הקפיטול.
לכל מדינה ממדינות ארצות הברית ישנו ייצוג בבית הנבחרים, שהנו יחסי למספר תושביה, אך כל מדינה זכאית לפחות לנציג אחד.
המספר הכולל של החברים בבית הנבחרים הוא כיום 435, לפי "חוק החלוקה מחדש" (Reapportionment Act) משנת 1929, הקובע את הדרך בה יותאם מספר החברים למפקדי האוכלוסין ולגודל המחוזות במדינות ארצות הברית.
הקונגרס יכול להחליט להגדיל מספר זה.
משך תקופת הכהונה של כל חבר בבית הנבחרים היא שנתיים, אך אין כל הגבלה על בחירה מחדש.
שיטת שני הבתים (ביקמרליזם) נובעת מרצונם של האבות המייסדים של ארצות הברית ליצור "בית של העם" שייצג היטב את דעת הקהל ובנוסף לכך בית נוסף, בו ישבו נציגים מרוחקים יותר, ברוח הדמוקרטיה הייצוגית, אנשי מעלה שלא ייסחפו אחר רצונותיו המשתנים של העם.
מסיבה זו נהוג לכנות את בית הנבחרים "הבית התחתון", ואת הסנאט "הבית העליון", על אף שחוקת ארצות הברית אינה מפלה ביחסה בין הבתים, ודורשת את הסכמת שני הבתים לאישורה של חקיקה.
נהוג להתייחס אל בית הנבחרים כמבטא גישה מפלגתית יותר מאשר הסנאט.
האבות המייסדים של ארצות הברית התכוונו כי הסנאט ייבחר על ידי נציגים מן המדינות (ולא בבחירות ישירות) וישמש כמשקל נגד לבית הנבחרים.
הסמכויות הנתונות לסנאט ל"ייעוץ ואישור" (Advice and Consent) (כגון סמכותו של הסנאט לאשר אמנות בינלאומיות) הוענקו, בשל כך, לסנאט ולא לבית הנבחרים.
עם זאת, ניתנו לבית הנבחרים סמכויות ייחודיות משלו: הזכות ליזום חקיקה בענייני מסים, הזכות להדיח נבחרי ציבור מסוימים, הזכות לבחור את נשיא ארצות הברית אם חבר האלקטורים נקלע למבוי סתום.
עם זאת, לסנאט סמכויות משלימות לסמכויות אלו – להציע תיקונים תקציביים, לשפוט נבחרי ציבור שהודחו על ידי בית הנבחרים, ולבחור את סגן נשיא ארצות הברית במקרה שחבר האלקטורים אינו מצליח לעשות זאת.
החברות בסנאט נחשבת ליוקרתית יותר מאשר החברות בבית הנבחרים, מכיוון שתקופת כהונתם של הסנאטורים ארוכה יותר, מספרם קטן יותר, וברוב המקרים הם מייצגים ציבור בוחרים גדול יותר.