כל מה שרצית לדעת על בית הספר המנדטורי למשפטים:
בית הספר המנדטורי למשפטים (או בית הספר הממשלתי למשפטים), Jerusalem Law Classes, הוקם בשנת 1921 כדי לשמש להכשרתם המקצועית של משפטנים, שנדרשו לסייע לבריטים בניהול מערכת המשפט של ארץ ישראל.
הוא שכן במבנה בית הספר אוולינה דה רוטשילד – בית ספר תיכון דתי לבנות ששכן בארמונות החבשים ברחוב מליסנדרה בירושלים.
הסטודנטים למשפטים למדו בבניין לאחר שעות הלימודים של תלמידות בית הספר.
תוכנית הלימודים כללה מיומנות בשפה האנגלית, היכרות עם המשפט האנגלי ושליטה בדין האנגלי.
רוב המרצים היו פקידי המנדט הבריטי.
אופי ההשכלה המשפטית ב"שיעורים למשפט": ראשית, היה מדובר בהשכלה בעלת אופי מקצועי, ולא אקדמי.
פקידי הממשלה הבריטיים ראו את המשפט, כאמור, כתחום ״טכני״, וסיווגו את לימודי המשפטים כעיסוק ב״הכשרה מקצועית״, ולא כעיסוק ״חינוכי" (בניגוד לבלשנות או מדעים מדויקים) בית־הספר עצמו לא נחשב מעולם בעיני פקידים בריטיים, באנגליה או בארץ־ישראל, כמוסד אקדמי.
אף־על־פי שמשך הלימודים בו היה ארוך למדי (שלוש או ארבע שנים), לא הוענק לסטודנטים תואר אוניברסיטאי.
מאפיין נוסף של ההכשרה המשפטית בשיעורים למשפט היה תפיסת המשפט כתופעה אוטונומית.
מטרת ״השיעורים למשפט״ הייתה, להכשיר עורכי דין, לא לתת לסטודנטים הכשרה בהיסטוריה ובפילוסופיה של המשפט, וגם לא לספק להם כלים מתחום מדעי החברה להבנת המשפט בהקשרו החברתי.
ההסבר הפוליטי הקושר בין חינוך משפטי וקולוניאליזם בריטי מבהיר את טבעו ה״מקצועי״ של החינוך המשפטי שהציעו ״השיעורים למשפט״, את התפיסה האוטונומית של המשפט שעליה התבסס ״השיעורים למשפט״ ואת הדגש שהושם במשפט האנגלי.
בארץ־ישראל, כמו במושבות בריטיות אחרות, התקבלו החלטות משפטיות חשובות על־ידי מחוקקים ושופטים בריטיים, ואילו הילידים מילאו לרוב רק תפקידים שוליים ונמוכי דרגה במערכת המשפט.
נוסף על כך, אחת ההצדקות המרכזיות של ההתפשטות הקולוניאלית האירופית היתה שהאירופים הביאו את ברכות ה״קידמה״ וה״ציוויליזציה״ (המזוהות עם התרבות האירופית) לעולם לא־אירופי פרימיטיבי ומפגר.
יצירתו והפצתו של דימוי המשפט כניטרלי וניתן להעברה סייעה לשכנע את תלמידי המשפטים המקומיים כי נורמות ופרוצדורות אירופיות ניתנות להתאמה לשימוש מקומי, וכי התאמה כזו הינה מוצדקת ורצויה, היות שאין הן מייצגות התערבות בלתי־מוצדקת של המעצמה הקולוניאלית במנהגים המקומיים, אלא הן חלק מניסיון ראוי־לשבח של השליט הכובש להעלות את המשפט המקומי לרמה גבוהה יותר.
‏
עם עזיבת הבריטים את הארץ בשנת 1948 נסגר בית הספר המנדטורי.
משרד המשפטים של מדינת ישראל קיבל על עצמו לארגן לימודי המשך ובחינות סיום לתלמידים, שלימודיהם נפסקו באמצע.
בשנת 1934 הציע גד פרומקין להקים פקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אך ראש הוועד הפועל של האוניברסיטה, שלמה זלמן שוקן, דחה הצעה זו בנימוק שדי בהכשרה המוצעת במסגרת בית הספר המנדטורי למשפטים.
רק בשנת 1949 נפתחה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית‏, וזו קלטה גם מורים מבית הספר המנדטורי למשפטים, שנסגר.
ערב הקמת המדינה היוו בוגרי בית הספר המנדטורי למשפטים חלק ניכר מקהיליית עורכי הדין היהודיים בארץ ישראל.
‏‏‏

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לבית הספר המנדטורי למשפטים:
•המנדט הבריטי: חוק ומשפט
•ירושלים: אוניברסיטאות ומכללות