כל מה שרצית לדעת על בית העם (תל אביב):
בית העם בתל אביב הוא מוסד חינוכי-תרבותי שנוסד על ידי אגודת מתנדבים ונועד לרווחת תושבי תל אביב, אשר נפתח ב-7 ביולי 1925 במגרש בקרן הרחובות בן יהודה ושלום עליכם, במקום בו עומד היום בית "אל-על".
בשנות העשרים ותחילת שנות השלושים היווה מרכז תרבותי אשר רבבות תושבי תל אביב השתתפו בפעילויותיו.
מטרת מייסדיו הייתה, כפי שנאמר בכרוז שהפיץ "הוועד להקמת בית העם", לאפשר לתושבי תל אביב ובייחוד לדלי האמצעים ולבני הנוער שבהם להרחיב את השכלתם, "לשמוע הרצאות חינוך ולהתענג על קונצרטים במחירים שווים לכל נפש".
על פי חזונם בית העם יהיה "מרכז להשכלה עממית, מקום פגישה לכולנו, מקום הפצת הלשון והתרבות העברית".
השם "בית העם" מטעה במקצת, שכן מתחילה לא היה זה בית כלל אלא שטח פתוח, גבעת חול מוקפת בגדר קרשים.
למרות זאת נהרו המוני תושבי תל אביב לגבעת החול להאזין להרצאות, לצפות בהצגות ולהאזין לקונצרטים שנערכו במקום תחת כפת השמיים: משך ארבעת החודשים הראשונים לקיומו בקרו בפעילויות שנערכו בו למעלה מ-70,000 איש.
בשנתיים וחצי הראשונות לקיומו בקרו בו יותר מ-400,000 איש, מספר עצום אם נזכור שאוכלוסיית תל אביב כולה מנתה באותן שנים כ-38,000 נפש.
הפעילות בבית העם כללה סדרות של הרצאות, דיונים ביצירות ספרותיות חדשות ובענייני דיומא, הצגות תיאטרון וקונצרטים.
ההרצאות ניתנו במגוון של נושאים: אסטרונומיה, בוטניקה, היסטוריה, לימודי א"י, זואולוגיה, כימיה, כלכלה מדינית וקואופרציה, ספרות עברית וספרות העולם, פסיכולוגיה וחינוך, פיזיקה.
תורת הבריאות ואפילו תורת התעופה.
חבר המרצים היה מטובי המומחים במקצועות אלה, כמו פרופ' קלויזנר שהרצה גם באוניברסיטה העברית שנפתחה באותו זמן, זאב וילנאי שהרצה על ארץ ישראל, ד"ר קויפמן[דרושה הבהרה] (תנ"ך), המשוררות לאה גולדברג ואלישבע שהרצו בנושאי ספרות וד"ר יעקב בלובשטיין, ממייסדי בית העם שאף הרצה בנושא מדעי הרוח.
השם "בית העם" מטעה במקצת, משום שמתחילה לא היה זה בית אלא מגרש פתוח, גבעת חול מגודרת קרשים, שמבקריו האזינו להרצאות ולקונצרטים וצפו בהצגות כשהם יישובים על החול.
בשנת 1925 קבלה אגודת המייסדים הוולונטרית רשות משלטון המנדט להקים חברה "בית עם בע"מ" והותר לה להנפיק מניות בנות לירה אחת כל אחת לשם גיוס כספים להקמת בניין לאוניברסיטה עממית, ספריה ואולם להרצאות ומופעים.
כל בעל מניה נחשב לחבר בית העם.
בעזרת הכסף שנאסף הוקם ב-1927 צריף עשוי לוחות עץ, שנועד לאפשר באופן ארעי קיום הצגות וקונצרטים גם בחודשי החורף.
הרופא הממשלתי המנדטורי דרש להרוס את מבנה העץ עם בוא האביב בטענה שרק מבנה עשוי אבן בטון, או לבנים מתאים מבחינה בטיחותית לשמש כאולם לקונצרטים והרצאות אולם בהשתדלות ראשי העיר דאז – דוד בלוך ומאיר דיזנגוף, נדחתה הריסת הצריף שוב ושוב והארעי הפך לקבוע.
בית העם היה המקום בו התארחו אמנים מפורסמים מחו"ל שהגיעו לארץ – כך הופיע בו הכנר יאשה חפץ בעת ביקורו בארץ באפריל 1926 ואף תיאטרון הבימה בעת סיבוב ההופעות שערך בארץ בשנת 1928 הציג בו את המחזה "הדיבוק".
בית העם היווה גם את משכנו של התיאטרון הסאטירי המטאטא שהפך אותו למשכנו הקבוע והציג בו עד אמצע שנות החמישים.
תיאטרון הבימה בעת שעמד להשתקע בארץ רצה להפוך את בית העם למשכנו הקבוע, אלא שנתקל בהתנגדות שחקני המטאטא שחששו לאובדן ביתם ומטה לחמם.
בשנות השלושים הוחכר המקום גם להקרנת סרטי קולנוע, על מנת להקל את המצוקה הכספית אליה נקלעה חברת "בית העם".
תחילה הוקרנו בו סרטי איכות אולם עם התדרדרותו משך השנים ירדה גם איכות הסרטים שהוקרנו בו ואם כי תיאטרון המטאטא המשיך להופיע בו ונערכו בו גם אספות פומביות וכינוסים פוליטיים הפך הקולנוע לפעילותו העיקרית.
משך השנים עקב מצבה הכספי הרעוע של האגודה שהקימה את בית העם, הוזנח המקום ורבו התלונות על התנאים הסניטריים הירודים ועל חוסר הבטיחות למצטופפים בו, עכברושים שחצו את הבמה בעת ההופעות וקיני נחשים שהתנחלו במקום.
הועלו רעיונות שונים להרוס את המבנה ולהקים במקומו מבנה מודרני ומשוכלל, או למסור לאגודה שטח חלופי לצרכיה.
כשרבו השמועות על הכוונה להרוס את בית העם כתב על כך המשורר נתן אלתרמן: "התיאטראות מזדקנים מהר.
שפע חיים ממלא אותם מערב ועד חצות, מבמה ועד יציע, ובהתנדף הקהל בא הקפאון.
.
.
כל בניין ציבורי נראה מקץ שנתו הראשונה ותיק במאה שנה ממבני הפרט הסובבים אותו, כי רבבות חיים עברוהו והוא נתפייח בעשן שנותיהם, וזקנתו לא תשישות היא, כי אם השתרשות וכוח, לא משענת אלא מגן.
כך היה גם לשני הנפילים אשר על חופי הרחוב האחד (בן יהודה) בית העם וגן רינה הנאהבים והבודדים – מי כמוהם אביון ביסודות וחומה, מי כמוהם רעוע וחסר גג וכבד שערים, אך מי עוד העמיק שורשים כל כך במקום הזה.
מי היה עוד כמותם לנתח חיים וראווה אשר בלעדיו לא יתואר נופו של הרחוב הזה.
ביום בו יבואו לקיים את גזר הדין אשר נחרץ במועצת העיר ולעקור את בית העם אל מקום אחר – ביום ההוא תזעק האדמה מכאב.
.
.
".
בשנת 1959 נהרס בית העם ובמקומו נבנה בית אל על על ידי היזם אריה פילץ.
תחילה חשבו להקים במרתפיו אולם למופעים, אולם לבסוף הקימו שם חניון.
מקור: https://he.
wikipedia.
org/w/index.
php?title=בית_העם_(תל_אביב)&oldid=16287213קטגוריות: ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרהתל אביב-יפו: תיאטראותתל אביב-יפו: בתי קולנועתל אביב-יפו: תרבותתל אביב לפני הקמת מדינת ישראלרחוב בן יהודה (תל אביב)תיאטרון המטאטא
נלקח מויקיפדיה