כל מה שרצית לדעת על בית שערים (מושב):
בית שערים הוא מושב במועצה האזורית עמק יזרעאל, ליד רמת ישי ומדרום מזרח לחיפה.
בשנת 1926, לאחר שאדמות המושב נרכשו על ידי הקק"ל ביוגוסלביה (בהנהגת האחיות לואיזה לאה זלוסצר וקלרה (לויה) ברמפר) התיישבו במקום חלוצים יוגוסלבים, שסברו כי שם הייתה בית שערים העתיקה ועל כן קראו למושב בשמו.
בשל קשיים כלכליים ובעיקר קשיים בהספקת מיים, מרבית המתיישבים הראשונים עזבו את המקום.
מי שנשאר מופקד על שמירת הקרקעות ועשה את החיבור בין קבוצת היוגוסלבים שהיו בעלי הקרקעות, ורכשו את 1000 הדונם הראשונים עליהם הוקם המושב היה יוסף (פיקו) פפו (אברהמי).
בשנת 1936 הועברו הקרקעות לקבוצה החדשה והוקם מושב העובדים הנוכחי על ידי ילידי הארץ חברי הנוער העובד והלומד, עולים ממזרח אירופה ועולים מיוגוסלביה.
הקבוצה נקראה ארגון אפרים על שם אפריים ציזק היא התארגנה לעלייה לקרקע במגדל אשר על גדת הכנרת.
בתחילה הארגון ישב על גבעה מול חוות שטוק לימים נווה יער במחנה אוהלים.
בעוד הנשים והילדים בישובי הסביבה עד להכשרת היישוב לקליטת הארגון.
היישוב תוכנן על ידי י.
קאופמן עם תקנון בנייה שעמד במבחן השנים.
החל מנטיעת עצי זית בגבולות המגרשים איסור על נטיעת עצים נשירים בחזית המשקים ארגון המשק החקלאי אחרי בתי המגורים וחצרות בע״ ח בסוף המגרש.
הוא תיכנן רחובות רחבים ביותר שעד היום מאפשרים תנועה וגינון ציבורי מרשים ללא צורך בהזזת הגבולות.
המושב תוכנן ל 70 משקים ומונה היום 68 משקים מספר מגרשים בתוך היישוב של עובדי ציבור במקור ועוד כ 70 מגרשים בשכונת בנים ממשיכים.
במרכז המושב ניצב בעבר עץ אלון זקן מאוד שגילו הוערך בכ־700 שנים.
לפני מספר שנים מת אלון זה ובמקומו נשתל אלון חדש.
במושב בית שערים ישנו אחוז גבוה יחסית של משקים פעילים המתפרנסים מחקלאות.
על הענפים הנפוצים נמנים : רפת חלב, כבשים, פרדס, גדולי שדה (ירקות) וכו'.
באמצע שנות ה-90 הורחב המושב בהתיישבות בנים ממשיכים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לבית שערים (מושב):
•יישובים במחוז הצפון
•מועצה אזורית עמק יזרעאל
•ישראל: יישובים
•קצרמר מושבים
•מושבי תנועת המושבים