כל מה שרצית לדעת על בניין הדואר המרכזי (ירושלים):
בניין הדואר המרכזי של ירושלים הוא מבנה בעל חשיבות אדריכלית המצוי ברחוב יפו 23, בקרבת קריית עיריית ירושלים.
המבנה הוקם בתקופת המנדט הבריטי כחלק משלושה בנייני ממשל ייצוגיים שנבנו באזור זה (יחד עם בניין בנק אנגלו-פלשתינה ובניין ג'נרלי).
המבנה נבנה בשנת 1934-1938 בתכנונו של האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות של המנדט הבריטי, אוסטן סיינט בארב הריסון, מהנדס יהודה שפירא והאדריכל הממשלתי הבריטי פרסי ה.
וינטר.
החברה הקבלנית שהקימה את הבניין הייתה אלבינה, דוניה וקטינקא, טקס חנוכת הבניין התקיים ביום 18 ביוני 1938, בנוכחות הנציב העליון ומאות מוזמנים.
המבנה בנוי בסגנון מנדטורי אופייני, המשתמש בשפה הצורנית של הסגנון הבינלאומי מחד, ובאלמנטים האופייניים לבנייה הירושלמית המסורתית מאידך.
המבנה הוא גוש מלבני, בעל אגף אמצעי ושני אגפי צד.
בחזית המבנה שבע קשתות, אשר שתי הקשתות הקיצוניות מהוות את דלתות הכניסה למבנה, וחמש הקשתות האחרות מהוות חלונות תאורה למבנה.
בחלון המרכזי היה מצוי שעון, בהתאם למקובל באירופה במבני ציבור.
בתוך חמש הקשתות המרכזיות מצויים אשנבים, עליהם מופיעות כתובות באנגלית, ערבית ועברית (השפות הרשמיות בתקופת המנדט) המספרות על מכירת בולים ("תווי דואר" בשפת העת ההיא).
הכניסה הראשית למבנה מובילה אל אולם הדואר המרכזי, בו היה הסניף הראשי של הדואר בירושלים בתקופת המנדט.
שתי הקומות העליונות של המבנה שימשו את משרדי ההנהלה של הדואר.
המתכנן ניצל את הפרשי הגבהים בין רחוב יפו לרחוב כורש, וברחוב כורש מצויה קומה נוספת למבנה (קומת מרתף) אשר שימשה את שירותי חלוקת הדואר.
חזית המבנה בנויה בסגנון ייצוגי שקט.
אף שהמבנה מצופה אבן מסותתת (כמתחייב על פי חוקי התכנון והבנייה המנדטוריים), החזית בנויה בסגנון הבינלאומי (למעט הקשתות שהן מאפיין מסורתי ירושלמי).
צבע חזית האבן לבן, למעט חמשת הנדבכים הראשונים של המבנה המצופים אבן בזלת שחורה שהובאה מרמת הגולן.
בחלקו האחורי של המבנה ציפוי האבן הוא לסירוגין אבן לבנה ואבן שחורה, כרמז לאבלק של הסגנון האדריכלי הממלוכי האופייני לירושלים.
האולם המרכזי של הבניין מעוטר בציור אקריליק של הצייר אברהם אופק משנת 1972.
אורכו של הציור 27 מטרים, והוא מתאר את החלוצים שעלו לארץ בראשית המאה ה-20, ואת התפתחות העיר ירושלים.
המבנה שופץ בשנת 1983 בהתאם לתוכניותיו של האדריכל יורם פרידמן.
בניין זה דומה מאד לבניין הדואר המרכזי של העיר יפו, שאף הוא נבנה באותן השנים בתכנונו של הריסון.
האולם הפנימי ביום חנוכת הבניין, 1938
שער הכניסה הייצוגי
חזית המבנה
חלקו האחורי של המבנה – תיבת דואר מנדטורית, ושילוב צבעים בסגנון ממלוכי