כל מה שרצית לדעת על בנימין פונדויאנו:
בנימין פונדויאנו (Beniamin Fundoianu) או ב.
פונדויאנו (14 בנובמבר 1898 יאשי – 2 באוקטובר 1944 אושוויץ-בירקנאו), מוכר במיוחד בשם העט הצרפתי שלו "בנז'מן פונדאן" ( Benjamin Fondane), היה משורר, סופר, מבקר ספרות ומסאי צרפתי-רומני יהודי.
נולד ביאשי, רומניה, נולד בשם בנימין וקסלר (Benjamin Wexler) במשפחת הסוחר איסק וכסלר, יליד העיר הֶרצה מבוקובינה (היום באוקראינה) ושל אדלה לבית שוורצפלד.
אמו הייתה אחות המלומדים והפובליציסטים הידועים אליאס, וילהלם ומוזס שוורצפלד.
את שם העט "פונדויאנו" בחר הסופר בבגרותו לפי שם אחוזת "פונדואיה" על יד הֶרצה.
אחרי שעבר לחיות בצרפת שינה "פונדויאנו" ל"פונדאן".
בשנת 1914, בהיותו בן 16 בלבד, פרסם פונדויאנו לראשונה בכתב העת "חיים חדשים".
הוא המשיך לפרסם ובהמשך פתח יחד עם הבמאי ארמנד פסקל (Armand Pascal) תיאטרון אוונגרד בשם "האי" – (Insula).
בשנת 1923 עזב פונדויאנו את רומניה והתיישב בפריז, אך שמר על קשריו עם הסופרים הרומנים והמשיך לפרסם בעיתוני האוונגרד הרומנים "אינטגרל" (Integral), "אונו" (Unu), "קונטימפורנול" (Contimporanul).
בשנת 1930 הופיע קובץ השירה "נופים" Privelişti.
הוא הקדיש את הספר ליון מינולסקו (Ion Minulescu).
באותה תקופה תרגם לצרפתית יצירות של טודור ארגזי, ג'ורג'ה בקוביה, יון ויניה ויון מינולסקו.
פונדויאנו היה מחסידי תפיסת עולמו הציונית והדוחה ממסד רבני של אברהם לייב זיסו ושיתף איתו פעולה.
לאחר מעברו לפריז התקרב ללב שסטוב ולתפיסת עולמו.
פונדויאנו ניסה לייצור סינתזה של תפיסות זיסו ושסטוב.
בנובמבר 1941 היה כלול בין הסופרים היהודים שמכירת ספריהם נאסרה ברומניה.
בהיותו בצרפת בעת הכיבוש הגרמני, הוא נעצר בעקבות הלשנה על היותו יהודי, נשלח לאושוויץ וכעבור כמה חודשים הומת בגז בבירקנאו.