כל מה שרצית לדעת על בריאתנות:
בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי.
המונח העברי נטבע כתרגום של המונח האנגלי Creationism, שנכנס לראשונה לשימוש בארצות הברית בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעיקר בקרב נוצרים, לציון אמונה בבריאת יקום בן כמה אלפי שנים על פי הפשט של ספר בראשית.
ואולם כיום משמשים המונחים בעברית ובאנגלית לתיאור קשת של עמדות, מזו המכונה "מדע הבריאה" (Creation Science או Scientific Creation) אשר מבקשות לבסס את סיפורי הבריאה על ראיות מדעיות, דרך גרסאות שונות של "בריאתנות כדור-ארץ עתיק" (Old Earth Creationism) המאפשרות יקום עתיק יותר, ומגוון דרכים נוספות ליישוב סיפורי הבריאה בספר בראשית ובקוראן עם הקונצנזוס המדעי המודרני.
העמדה הבריאתנית הדתית-שמרנית ביהדות באה לידי ביטוי בביאור פשט המקרא.
גם בנצרות הדברים מופיעים בכתבי הברית החדשה.
לפי עמדה זו נברא כל היקום על ידי אלוהים בשישה ימים.
ומנין השנים המיוחס לזמן שעבר מאז עד ימינו הוא בקירוב מעט פחות מ-6000 שנה (על פי הלוח היהודי המקובל) או לפני מעט יותר מ-6000 שנה (על פי הספירה הנוצרית המקובלת).
ושכל מיני החי והצומח, וכן האדם, נבראו מיד בצורתם הנוכחית, ללא התפתחות אבולוציונית בהכרח.
לעומת זאת הבריאתנות המוסלמית מאפשרת, בהתאם לנוסח הקוראן, גיל עתיק בהרבה של העולם, אך גם לגרסתה נבראו המינים והאדם בצורתם הנוכחית.
העמדה הבריאתנית-דתית השמרנית גם תומכת בקיום מבול שכיסה במים את פני כל כדור הארץ לפני כארבעת-אלפי שנים, במוצא כל בעלי החיים ובני האדם בני-ימינו מאלו שכונסו בתיבת נח, ובנסים נוספים המתוארים בסיפורי בראשית.
לאורך מרבית ההיסטוריה שלטה ההשקפה הבריאתנית בחברות שהאמינו בדתות המונותאיסטיות, אך החל מן המאה ה-19 מתבססת בתחומי הקוסמולוגיה, מדעי כדור הארץ והביולוגיה הסכמה נרחבת כי גיל היקום נאמד במיליארדי שנים, וכדור הארץ, החיים והאדם התפתחו בתהליכים הדרגתיים כתוצאה מחוקי טבע.
כהתנגדות וביקורת על הסכמה זו הופיעו תנועות ואגודות בריאתניות רבות ברחבי העולם.
בארצות הברית הופיעו תנועות מדע הבריאה, המציגה תאוריות חלופיות לאישור בריאת העולם והמבול כפי שהם מופיעים בספר בראשית, ותנועת התכנון התבוני אשר גורסת כי מורכבות בטבע אינה יכולה להופיע ללא מתכנן, אך נמנעת מהסתמכות על כתבי קודש דתיים.
תנועות אלו מנהלות מאבק ציבורי ומשפטי להכרה בהן כתחומים מדעיים, וללימוד שלהן בבתי-הספר, אך הקהיליה המדעית ברובה מתייחסת אליהן כאל פסבדו-מדע.
ויכוח ציבורי בנושא מתנהל גם במדינות רבות אחרות בעולם ובכללן ישראל, שבה יש קשת של עמדות המבוססות בעיקר על היהדות.