כל מה שרצית לדעת על ברינגטון מור:
ברינגטון מור, הבן (באנגלית: Barrington Moore, Jr; 12 במאי 1913 – 16 באוקטובר 2005) היה סוציולוג פוליטי אמריקאי.
עבודתו החשובה ביותר הייתה "Social Origins of Dictatorship and Democracy: Lord and Peasant in the Making of the Modern World" (המקורות החברתיים של הדיקטטורה והדמוקרטיה: אדון ואיכר ביצירת העולם המודרני) (1966).
עבודותיו האחרות כוללות את "Reflections on the Causes of Human Misery" (הרהורים על הסיבות לסבל האנושי) (1972) ו"Injustice: the Social Basis of Obedience and Revolt" (אי צדק: הבסיס החברתי לאי ציות ומרד) (1978).
לאחר שסיים את ויליאמס קולג', קיבל מור תואר דוקטור בסוציולוגיה מאוניברסיטת ייל ב-1941.
בזמן מלחמת העולם השנייה עבד מור כמנתח מדיניות עבור ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים, סוכנות הביון האמריקנית שקדמה ל-CIA), בהנחייתו של הרברט מרקוזה.
שם פגש באליזבת איטו, שלאחר זמן קצר נישא לה.
היא הייתה גם לעורכת כתבי היד של מור.
לזוג לא נולדו ילדים.
במהלך שנות ה-50 עבד במרכז לחקר רוסיה באוניברסיטת הרוורד, ועסק בכתיבת ספרים על ברית המועצות.
בשנת 1958 פרסם ספר מאמרים על תאוריה ומתודולוגיה בכותרת "כוח פוליטי ותאוריה חברתית" (Political Power and Social Theory), בו התקיף את הגישה המתודולוגית השלטת בשנות החמישים במדעי החברה.
בעודו בהרוורד לימד את מדעני החברה ההשוואתיים תדה סקוצפול וצ'ארלס טילי.
בשנת 1966 פרסם את ספרו הידוע על המקורות החברתיים של הדיקטטורה והדמוקרטיה, שהיווה את אבן הפינה לעבודתו החלוצית בתחום הקרוי כיום היסטוריה אנליטית השוואתית במדעי החברה.
ביצירה זו התייחס מור לתנאים ליצירת משטרים דמוקרטים, פשיסטים וקומוניסטים, בהתייחס במיוחד לתנאים בהם התיעוש והמשטרים האגרריים הקודמים יצרו תוצאות פוליטיות שונות במקומות שונים.
הוא מיקד את תשומת לבו לאלימות שקדמה להתפתחות של המוסדות הדמוקרטיים.
מור מונה חמישה תנאים להתפתחות דמוקרטיה מערבית דרך "מהפכה בורגנית":
התפתחות מאזן כוחות המונע מלוכה חזקה מדי או אצולה קרקעית עצמאית מדי.
תנועה הקוראת ל"צורה ראויה של חקלאות מסחרית".
החלשות האצולה הקרקעית.
מניעת קואליציה של האצולה והבורגנות כנגד העובדים והחקלאים (העלולה להביא לפשיזם).
התפרצות מהפכנית בעבר.
מור בחן את מעבר החברה האגררית הקדם תעשייתית לחברה מודרנית.
הוא התמקד במה שכינה "שלושת המסלולים לעולם המודרני", המסלול הליברל דמוקרטי, הפשיסטי והקומוניסטי, שכל אחד מהם נבע, לטענתו מעיתויו של התיעוש והמבנה החברתי בעת המעבר.
במשפט אחד, ניתן לסכם את התזה של מור בספרו על "היסודות החברתיים" באימרה המפורסמת "ללא בורגנות אין דמוקרטיה".
הגם, שזהו סיכום המרדד את המורכבות הרעיונית העומדת בבסיס טיעון זה.
כך, טוען מור, ניתן לראות כי באנגליה האפקט של ה"דחף הבורגני" שינה את גישת חלק מהאצולה הקרקעית לחקלאות מסחרית, והוביל להתפתחות היסטורית שהביאה לשותפות של אצילים אלו עם מעמד הבורגנות בערים, לדיכוי וחיסול מעמד האיכרים באמצעות "שיטת התיחום", למלחמת האזרחים האנגלית ולהתפתחותה של דמוקרטיה מתונה ואריסטוקרטית.
בצרפת היו הבורגנים הכוח המניע של המהפכה הצרפתית, אך היו אלו האיכרים שקבעו בדיוק עד להיכן יכולה להגיע המהפכה.
בארצות הברית ניצחונו של הצפון על הדרום במלחמת האזרחים קיבע את המסלול המוביל למודרניזציה באמצעות דמוקרטיה ליברלית, אך זאת רק לאחר שהחוואים בדרום שינו את גישתם לסחר עם הערים ולצבירת הון קפיטליסטית.
מור התייחס גם למעבר היפני למודרניות דרך הפשיזם, והמסלול הקומוניסטי בסין, והתייחס בכך באופן משתמע גם לניסיון הרוסי והגרמני.
לטענת מור השפעת הבורגנות ביפן הייתה מוגבלת מזו שבאנגליה, צרפת וארצות הברית.
במקום הצבירה הקפיטליסטית של הון באמצעות "הדחף הבורגני" שנראתה במדינות אלו, המעבר המאוחר של יפן לחברה תעשייתית מודרנית היה באמצעות חקלאות "מדכאת", שהביאה את ההון הנדרש לקידום המודרניזציה באמצעות דיכוי מעמד האיכרים.
"מהפכה מלמעלה" מסוג זה הביאה לגיבוש ברית ראקציונרית של הבורגנות החלשה ומעמד האצולה הקרקעית החזק, שהביא לפשיזם.
בסין כוחם הרב של האיכרים אל מול הבורגנות ומעמד האצילים הביא לבסוף למהפכה הסינית, אך האיכרים היו לקורבנותיה הראשונים.
כאן, הבורגנות חברה עם האיכרים ויצרה "מהפכה מלמטה".
גם כאן מביא מור דוגמאות לגישתו לפיה במקום בו יש בורגנות חזקה, הופכת המדינה לדמוקרטית.
ביפן ובסין הייתה הבורגנות חזקה, וכרתה ברית עם האליטות (שתוצרתה פשיזם) או עם האיכרים (שתוצרתה קומוניזם).