כל מה שרצית לדעת על ברית שלושת הקיסרים:
ברית שלושת הקיסרים (בגרמנית: Dreikaiserbund) הייתה ברית שהתגבשה בשנת 1873 בין קיסרי האימפריה הגרמנית, אוסטריה-הונגריה ורוסיה, שהיו המדינות החזקות ביותר במזרח ובמרכז אירופה באותה תקופה.
יש הטוענים כי בטווח הארוך הברית גרמה לתחילת מלחמת העולם הראשונה וכי מטרתה הייתה להביע עמדה נגד הליברליות ההולכת וגוברת של ממשלות המערב.
הברית הוקמה לאחר איחוד גרמניה על ידי פרוסיה, ולאחר תבוסתה של צרפת במלחמת צרפת פרוסיה.
המגעים לקראת הברית וחתימתה התקיימו במהלך התערוכה העולמית של וינה.
מנהיגי מדינות הברית באותה תקופה היו וילהלם הראשון (גרמניה), פרנץ יוזף הראשון (אוסטריה-הונגריה) ואלכסנדר השני (רוסיה).
מנהיגים אלה היו שמרנים בהשקפת עולמם והם עמדו מנגד למנהיגים הליברליים ממערב אירופה כגון אלברט, הדוכס הרביעי מדה ברולי (ראש ממשלת צרפת) והמלכה ויקטוריה.
השמרנים בשלוש המדינות הללו היו מודאגים מהכוח העולה של הליברליזם ולפיכך הקימו את הברית שתגן על צורת המשטר שלהם.
אף על פי שהברית לא היוותה ברית רשמית, היא התייחסה לסוציאליזם, ובמידה רבה יותר לרפובליקניזם, כאל דברים גרועים מאוד (המשטר בצרפת באותה תקופה היה רפובליקני).
הברית נבעה מהעיקרון המנחה את מדיניות החוץ של אוטו פון ביסמרק – שימור על בידודה של צרפת במידת האפשר, תוך חיזוק הקשרים עם אוסטריה-הונגריה, זאת כדי להימנע מתרחיש של לחימה בשתי חזיתות (מול רוסיה מצד אחד וצרפת בצד השני).
הברית התפרקה כתוצאה מחוסר שביעות רצון של רוסיה מתוצאותיו של קונגרס ברלין (1878).
הברית הוקמה מחדש תחת מעטה של חשאיות ב-1881 לאחר שביסמרק שיכנע את רוסיה להצטרף, וזאת מבלי לקבל אישור מוקדם לכך מאוסטריה-הונגריה.
בעקבות לחץ של הקיסר וילהלם השני, ביסמרק נאלץ להתפטר מתפקיד שר החוץ של גרמניה ב-1890, והוא הוחלף על ידי לאו פון קפריבי.
ההתפטרות הייתה כתוצאה מהנסיגה הגרמנית ממדיניות החוץ השמרנית של ביסמרק.
באותה שנה קאפריבי דחה את הצעתה של רוסיה לחדש את התנאים של ברית שלושת הקיסרים (אמנת ההבטחה), מה שגרם לאכזבה רבה מצד שר החוץ הרוסי וביסמרק.
רוסיה, שכעת כבר הייתה מבודדת, תכרות ב-1893 ברית עם צרפת על מנת להתגונן מפני האיום של הברית הכפולה (הידועה גם כ"ברית הדואלית") בין גרמניה ואוסטריה-הונגריה שנחתמה בחשאי ב-1879.