כל מה שרצית לדעת על ברתלמי בוגנדה:
ברתלמי בוגנדה (בצרפתית: Barthélemy Boganda, 4 באפריל 1910 – 29 במרץ 1959 היה פוליטיקאי מרכז-אפריקאי שנודע כלוחם למען זכות מולדתו להגדרה עצמית, במסגרת פאנאפריקנית (בעיקר באפריקה המשוונית הצרפתית) או בנפרד.
הוא כיהן כחבר באסיפה הלאומית הצרפתית, כראש העיר בנגי, והחל מ- 8 בדצמבר 1958 ועד 29 במרץ 1959- כראש הממשלה הראשון של הרפובליקה המרכז אפריקאית שקמה בשטח המושבה הצרפתית "אובנגי-שארי", שהייתה חלק מאפריקה המשוונית הצרפתית.
בוגנדה נחשב לאב המייסד של הרפובליקה המרכז-אפריקאית שקיבלה את עצמאותה הפוליטית המלאה בשנת 1960, אחרי מותו.
הוא היה אחראי על בחירת הדגל, הסיסמה ומילות ההמנון ("הלידה מחדש" La Renaissance ) של המדינה החדשה, שנוצרו לפי כוונתו המקורית עבור אפריקה המשוונית הצרפתית כולה.
בוגנדה היה כומר בהכשרתו, שעזב מאוחר יותר את הכמורה.
בן למשפחה של חקלאים, בני האתניה מ'באקה (נגבאקה או מומבנגי) ,ברתלמי בוגנדה התייתם בילדותו וגודל וחונך על ידי מיסיונרים קתוליים צרפתיים.
הוא הוסמך בשנת 1938 ככומר הילידי הראשון באובנגי-שארי.
בימי מלחמת העולם השנייה הוא שרת בכמה מיסיונים קתוליים ושוכנע על ידי הבישוף של בנגי להיכנס לפוליטיקה.
בשנת 1946 כשהמושבות הצרפתיות שלחו נציגים לפרלמנט הצרפתי, במסגרת "האיחוד הצרפתי", בוגנדה נבחר לאסיפה הלאומית הצרפתית מטעם "התנועה הרפובליקנית העממית" MRP מיסודו של הממסד ובתמיכת הדיוקסיה הקתולית של בנגי הבירה.
בשנת 1949 הקים בוגנדה את המפלגה שלו – התנועה להתפתחות חברתית של אפריקה השחורה ( Mouvement d'évolution sociale de l'Afrique noire ) בראשי תיבות – MESAN, בעלת מסר אנטיקולוניאליסטי וחברתי תחת הסיסמה "אוכל, לבוש, רפואה, חינוך, דיור" לאפריקאים, לפי דגם פוליטי נוצרי מערבי עוין לקומוניזם.
במהרה קומם עליו בוגדנה את הממסד הקולוניאלי כשבשנת 1950 ויתר על הכמורה, כדי להתחתן עם צרפתייה בשם מישל (Michelle) ז'ורדן, התנתק מהתנועה הרפובליקנית העממית מיסודו של הממסד, ועזב את צרפת כדי לשוב למולדתו כמעין טריבון של הילידים.
בשנת 1955 תהליך האמנציפציה באפריקה המשוונית הצרפתית הופך לבלתי נמנע.
הפופולריות הרבה בה זכתה התנועה של בוגדנה MESAN בקרב דעת הקהל המקומית הפכה את הוגנדה לדמות מפתח בזירה הפוליטית של המושבה אובאנגי-שארי.
גם המתיישבים הצרפתים מבאנגי בראשות רוז'ה גריו, עד אז עוינים לבוגנדה, כרתו ברית עם מפלגתו MESAN במסגרת ה"אינטרגרופ הליברלי של אובאנגי"'Intergroupe libéral oubanguien) בקיצור ILO.
בתמיכת בברית זו, בשנת 1956 נבחר בוגנדה לראשות העיר בנגי ובבחירות בטריטוריאליות ממרץ 1957 זכתה MESAN בכל 50 המקומות בפרלמנט של המושבה.
לבחירות אלה היה משקל רב,מפני שבהתאם ל"חוק-המסגרת דפר", הן הובילו להרכבת הממשלה המקומית הראשונה.
פחות מעוניין בניהול היומיומי של עיניני המדינה בדרך, בוגנדה עסק במיוחד בשיתוף הפעולה הכלכלי-פוליטי עם צרפת ולא נכנס בעצמו לממשלה.
הוא הסתפק בלמנות את השרים מקרב חסידי MESAN או אנשים אפוליטיים.
תוכניתו של בוגנדה להקמת "ארצות הברית של אפריקה הלטינית"
בשנת 1957, אחרי שניסתה לשווא להשיג את הצטרפות MESAN למסגרת הפוליטית הבין-אפריקאית, ההתכנסות הדמוקרטית האפריקאית בהנהגתו של פליקס הופואה-בואני העניקה לבוגנדה את נשיאות המועצה הגדולה של אפריקה המשוונית הצרפתית AEF.
תפקיד סמלי זה איפשר לבוגנדה להרחיב את קהל מעריציו ברמה אזורית.
הוא אימץ רעיונות פאנאפריקאניסטים ודגל בהפיכת אפריקה המשוונית הצרפתית ל"רפובליקה מרכז-אפריקאית" רבתי.
יתרה מזו, בוגנדה התחיל להימשך לחלום של "ארצות הברית של אפריקה הלטינית" שהייתה עשויה לכלול לא רק את אפריקה המשוונית הצרפתית, אלא גם את קונגו הבלגית או את אנגולה.
רעיונות אלה עוררו מעט התלהבות והוא נאלץ להסכים ליצירת רפובליקה מרכז אפריקאית מוגבלת לשטח המושבה אובאנגי-שארי בלבד, מתוך תקווה שיוכל לשנות בעתיד את דעות שאר המנהיגים של מרכז אפריקה.
בימי הקמת הרפובליקה הצרפתית החמישית נועד בוגנדה עם ראש הממשלה הצרפתי החדש, שארל דה גול כדי לדון בהענקת העצמאות למושבה אובאנגי-שארי.
ב-1 בדצמבר 1958 הוכרזה הרפובליקה המרכז-אפריקאית אוטונומית במסגרת הקהיליה הצרפתית.
לראש הממשלה נבחר הפעם בוגנדה עצמו.
3 ימים אחרי ביטולה של אפריקה המשוונית האפריקאית, ב-29 במרץ 1959 בוגנדה נהרג בתאונת מטוס.
היעלמותו הפתאומית בערב העצמאות, יצרה במולדתו חלל פוליטי ניכר.
עם הכרזת העצמאות המלאה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית דוד דאקו היה לנשיאה הראשון.