כל מה שרצית לדעת על בשית:
בשית או בשיט (בערבית بشّيت) היה כפר ערבי במישור חוף יהודה בין גדרה לקיבוץ יבנה, בגובה 66 מטר מעל פני הים.
הכפר היה שייך לנפת רמלה מחוז לוד (1945), על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שטחי קרקעותיו היו 18,553 דונם ובשנת 1945 מנה 1620 נפשות.
במלחמת העצמאות במהלך מבצע ברק ב-11 במאי 1948 הכפר נכבש ותושביו ברחו או גורשו.
מקור השם הוא בקבר עתיק, אשר לפי המסורת הערבית, הוא קברו של נבי שית (שת, בנו של אדם הראשון).
בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית.
המקום מוזכר לראשונה בכתביו של הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי, שחי במאה ה-13.
ב-1938 במהלך המרד הערבי הגדול תקפו חלק מתושבי הכפר בסיוע תושבי כפרים נוספים בסביבה את עובדי חברת החשמל הארצישראלית ונוטרים יהודיים במה שנודע כקרב צומת מסמיה.
בתחילת מלחמת העצמאות שהו בבשית לוחמים עיראקים שאימנו את צעירי הכפר וארגנו את השמירה בו.
ערביי בשית תקפו את התחבורה היהודית באזור.
חטיבת גבעתי שפעלה באזור, תכננה מבצע צבאי שכונה מבצע השמד.
מטרתו של מבצע זה הייתה לפגוע בתחבורה הערבית בכביש יבנה-איסדוד ולהשמיד את התגבורות הערביות שיבואו מכפרי הסביבה.
חלק מהכוחות מוקמו על גבעות ממערב לבשית למנוע התערבות של תגבורות מכפר זה.
הכוחות יצאו מקיבוץ יבנה בליל ה-30 במרץ 1948.
המבצע לא עלה יפה.
המארב נתגלה על ידי הערבים שהפסיקו מיד את התחבורה בכביש.
לשמע היריות הוחשה תיגבורת של 150 לוחמים מבשית להתקיף את כוחות גבעתי.
כוח אחד כמעט כותר אך הצליח לסגת לקיבוץ יבנה לאחר שנפלו שלושה לוחמים חברי קיבוץ גבעת ברנר.
שני הרוגים נשארו בשטח והוחזרו למחרת על ידי המשטרה הבריטית.
גופה אחת הייתה ערופת ראש וניכרו עליה סימני התעללות של ערביי בשית.
במבצע נהרגו כ-30 ערבים מקומיים, אך לא מתנדבים מ"צבא ההצלה" אשר בהם התכוונה הפעולה לפגוע.
במסגרת מבצע ברק, שאחת ממטרותיו הייתה לגרום לגירוש תושבי הכפרים מהאזור, הותקפה בשית ב-11 במאי 1948 על ידי כוחות מגדוד 52 ו-54 של חטיבת גבעתי.
לאחר קרב קשה הכפר נכבש ובתיו פוצצו.
בקרב נפלו ארבעה מלוחמי גבעתי.
על אדמות בשית הוקמו "יישובי גדרות": עשרת, כפר מרדכי, שדמה, משגב דב ומישר.
במרכז המושב עשרת נותר מסגד הכפר ולידו שלטים המספרים על הקרב.
שלט קרב בשית במושב עשרת
שלט קרב בשית במושב עשרת