כל מה שרצית לדעת על בתי שמעא:
בתי שמעא הייתה שכונה יהודית בגיא בן הינום, אשר בחלק מבתיה שוכן היום הסינמטק הירושלמי.
היא נוסדה למרגלות בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון, והשתרעה עד הר ציון.
שמה הרשמי של השכונה היה אמנם "שערי ציון", ואולם בציבור נודעה השכונה בעיקר בשם "בתי שמעא" (או: שמאעה).
מקור השם אינו ברור כל צרכו, אולם רבים מייחסים אותו לשיבוש של שמו הצרפתי של חקל דמא, האתר ההיסטורי הנוצרי המצוי במורד העמק, כמה מאות מטרים מתחת למקומה של השכונה בעבר.
שכונת בתי שמעא הוקמה בשנת 1900 בידי כ-25 משפחות מיוצאי כורדיסטן ומשפחות ספרדיות נוספות שהתגוררו לפני-כן בעיר העתיקה.
עד 1925 גדלה השכונה והתגוררו בה, בבתים דלים, כ-70 משפחות.
בית הכנסת של השכונה היה ככל הנראה המבנה הגדול ביותר, שנבנה במורדות על ציון.
כיום שוכן בו המרכז העירוני למוזיקה ע"ש אלפרט.
החל מראשית שנות ה-20, ובייחוד במהלך פרעות תרפ"ט, סבלו תושבי השכונה מפגיעות חוזרות ונשנות מצד ערבים.
תושבי השכונה התקשו להתארגן להגנה, ולמרות שקיבלו סיוע מאנשי בית"ר, במהלך שנות ה-30 ננטשה השכונה ממרבית מתושביה היהודים.
תחתיהם נכנסו לגור בבתים הקטנים משפחות ערביות, שקנו או שכרו את בתיהן מהתושבים היהודים, או נכנסו אליהן ללא היתר.
לאחר 1948, משהתברר כי השכונה נותרה בצד הישראלי של הגבול, אף כי היא חשופה לירי צלפי הלגיון הירדני התיישבו בבתיה ההרוסים כמה עשרות משפחות עולים מארצות המזרח.
התושבים התבצרו בשכונה המסוכנת למגורים למרות ניסיונות העירייה לפנותם, ודרשו דיור חלופי.
התושבים פונו לבסוף רק אחרי 1967 והאזור הפך לאחר מספר שנים בזימת העירייה לגן פתוח.
השכונה נחשבת במחקר כ"אחות" לשכונת ג'ורת אל-ענב והן קרויות "השכונות הנעלמות" בשל העדרן מהנוף כיום ומיעוט התיעוד והמחקר אודותיהן.