כל מה שרצית לדעת על גאומטריה פרויקטיבית:
גאומטריה פרויקטיבית היא גאומטריה לא אוקלידית, שבה אקסיומת המקבילים מוחלפת באקסיומה אחרת: כל שני ישרים במישור נפגשים בנקודה.
באיור שמשמאל מתוארות הנחות היסוד לציור בפרספקטיבה.
הצייר ניצב מול בד ציור, ומצייר את הנראה לו מאחורי הבד.
כדי לצייר עצם בעולם, יש למתוח קו ישר מהעצם אל עין הצייר, ולחתוך את הקו ישר עם מישור הבד.
נקודת החיתוך זו היא המקום על הבד בו צריכה להיות מצוירת הנקודה המקורית.
בגישה זו אין התייחסות להשפעה של שתי העיניים על הראייה.
צייר הניצב מול מושא הציור שלו יכול, כמובן, לצייר בדיוק יחסי גם בלא צורך בתאוריה מתמטית מורכבת.
הצייר יכול, למשל, למדוד בעין מרחקים במושא הציור שלו בעזרת סרגל המוחזק בידו הפשוטה קדימה, ולהעתיק מרחקים אלו אל הדף.
אולם, ציירי הרנסאנס ציירו תכופות את התמונות מדמיונם.
בפרסקו של מזאצ'ו "השילוש הקדוש" (משמאל), מתואר ישו הצלוב בחזיתו של מבנה בעל עיצוב מורכב (קמרון חבית שתקרתו מרוצפת בתיבות).
על-מנת לצייר מבנה כגון זה בדיוק הנדרש, היה על הצייר (כפי הנראה) לשרטט מראש מבנה כזה בתרשימי צד ובסיס.
לאחר מכן בנה הצייר תמונה של המבנה התלת-ממדי, בעזרת התרשימים הנ"ל, על ידי חשובים מתמטיים.