כל מה שרצית לדעת על ג'ון קנת גלְבּרָיִית:
ג'ון קנת גלְבּרָיִית, (באנגלית: John Kenneth Galbraith; 15 באוקטובר 1908 – 29 באפריל 2006), כלכלן קנדי-אמריקאי.
גלבריית השתייך לזרם הכלכלה המוסדית, ודגל במדיניות כלכלית קיינסיאנית.
גלבריית לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות.
כתב עשרות ספרים בנושאי כלכלה וחברה, ואלפי מאמרים.
נשא בכמה תפקידי כלכלן בשירות השלטון האמריקאי, ובמשרת שגריר ארצות הברית בהודו.
זוכה מדליית החירות ומדליית החירות הנשיאותית.
בין כתביו המוכרים והמשפיעים יותר ניתן למצוא את "חברת השפע" (יצא בעברית, הוצאת עם עובד, 1972) ו"המדינה התעשייתית החדשה" (הוצאת עם עובד, 1974).
גלבריית היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ-1000 מאמרים בנושאים שונים.
הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים.
עבודותו המפורסמות ביותר הייתה אולי טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה.
קפיטליזם אמריקני (1952), חברת השפע (1958), והמדינה התעשייתית החדשה (1967).
הוא לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות.
גלבריית היה גם מעורב בפוליטיקה והוא שרת בממשלים של רוזוולט, טרומן, וקנדי, בין יתר התפקידים הוא שירת כשגריר ארצות הברית בהודו בתקופתו של קנדי.
לגלבריית הייתה השפעה על המפלגה הדמוקרטית והוא שירת כאחד מיועציו המרכזיים של הנשיא ג'ון קנדי וכתב את המתווה לתוכנית "Great Society" של הנשיא ג'ונסון, שלמדיניותו בוייטנאם הוא התנגד לאחר מכן.
קיבל את מדליית החירות מהנשיא טרומן ב-1946 ואת מדליית החירות הנשיאותית ממקלינטון ב-2000.
גלבריית כתב גם שלשה רומנים אחד מהם – "Tenured Professor" בו לגלג על הפרופסורים בחוג לכלכלה בהרווארד, שם לימד במשך שנים רבות.
גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים.
גלבריית היה שותף לביקורת של תורסטן ובלן על תרבות הצריכה לפיה תעשיית הפרסום גורמת לאנשים לצרוך מוצרים שאינם להם בהם כל צורך.
בספרו האחרון "The Economics of Innocent Fraud" שאותו כתב בגיל 95, גלבריית המשיך לתקוף את הנחות היסוד של הכלכלנים, את היכולת של השוק הכלכלי לפעול באופן חופשי, את הנחות הכלכלה המוניטרית ואת התנהגותם של גופי השליטה של התאגידים הגדולים.
גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, וקרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם – "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".