כל מה שרצית לדעת על גוסוקו:
גוסוקו (יפנית: グスク, Gusuku) היא המילה האוקינאווית עבור טירה או מבצר.
ביפנית רגילה הקנג'י מבוטאת "שירו" (shiro).
הקהילות החקלאיות (גוסוקו) בריוקיו החלו לשגשג בין המאה ה-10 למאה ה-12, ולהקיף את הכפרים שלהן בחומת אבן.
קבוצות בשם אג'י החלו להתפתח החל מהמאה ה-12, והן הקיפו את יישוביהן במערכות הגנה יותר מתקדמות, והפכו אותם בסופו של דבר למבצרים ששימשו גם למגורים.
קבוצות האג'י נאבקו ביניהן לאורך השנים, ובמאה ה-15 הן התמזגו לתוך שלוש הממלכות העיקריות ששלטו באוקינאווה באותה תקופה: הוקוזאן, צ'וזאן ונאנזאן.
בתקופת סאנזאן התרחשו מספר שינויים בחברה ובכלכלה של ריוקיו.
כמות התוצרת החקלאית גדלה כתוצאה משיפור בשיטות ובכלי העיבוד של התבואה, וריוקיו החלה לפתח את המסחר עם שושלת סונג הסינית, יפן היבשתית, חצי האי קוריאה, דרום-מזרח אסיה.
רמת המסחר הגיעה לשיאה בין שלהי המאה ה-14 לאמצע המאה ה-16.
בשנים שלאחר מכן האזור היה נתון לשלטונם של מספר גורמים, עד שלבסוף הסתפח ליפן המודרנית ב-1879.
מספר גוסוקואים ושרידים תרבותיים קשורים באיי ריוקיו הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.
קבוצת הגוסוקואים מייצגת את התקופה שבין המאה ה-12 למאה ה-17 בהיסטוריה של ריוקיו.
הריסות המבצרים הן עדות למבנה החברתי לאורך תקופה זו, ואילו האתרים המקודשים הם עדות לשרידתה של הדת המקומית גם בתקופה המודרנית בהיסטוריה של יפן.