כל מה שרצית לדעת על גוסטב ואסה, מלך שבדיה:
גוסטב הראשון (בשבדית: Gustav I, נולד בשם גוסטב אריקסון למשפחת האצולה ואסה (Vasa) ומאוחר יותר נודע בשם גוסטב ואסה; 12 במאי 1496 – 29 בספטמבר 1560) היה מלך שבדיה מ-1523 ועד מותו.
לפני כן, משנת 1521 ועד המלכתו הוא היה "מגן הממלכה" (Rikshövitsman) במהלך מלחמת העצמאות השבדית המתמשכת כנגד כריסטיאן השני, מלך דנמרק.
כמי שהיה בתחילה אלמוני, גוסטב ואסה הנהיג את תנועת המרד בתקופה שלאחר טבח סטוקהולם, שבו נספה אביו.
בחירתו של גוסטב כמלך ב-6 ביוני 1523 וכניסת הניצחון שלו לסטוקהולם, אחד עשר ימים לאחר מכן, סימנו את קץ עידן המונרכיה הנבחרת של שבדיה של ימי הביניים, את קיצו של איחוד קאלמאר ואת ראשיתה של המונרכיה העוברת בירושה תחת בית ואסה ויורשיו, כולל בית המלוכה הנוכחי, בית ברנדוט.
כמלך, הוכיח גוסטב את עצמו כשליט חידתי בעל קווי אופי אכזריים לא פחות מקודמיו.
הוא דיכא בברוטליות מרידות שהתרחשו לאחר מכן (שלוש בדלרנה, חבל ארץ שהיה מקור התמיכה הראשון שלו לתביעת הכתר, אחת בוסטרגוטלנד ואחת בסמולנד).
הוא פעל להעלאת המסים, לסיום הפיאודליזם ולהבאתה של הרפורמציה הפרוטסטנטית לשבדיה.
הוא החליף את זכויות היתר של בעלי הקרקעות המקומיים, האצולה והכמורה, במושלים ובישופים שמונו על ידי הממשל המרכזי.
תקופות שלטונו בת ה-37 שנים, שהייתה הארוכה ביותר בשבדיה למלך בוגר (להוציא את גוסטב החמישי ואת קרל השישה עשר גוסטב), עמדה בסימן לא רק של מיגורה של העליונות הדנית, אלא גם של זו של הכנסייה הקתולית, שנכסיה הולאמו ושבמקומה הוקמה הכנסייה הלותרנית של שבדיה תחת שליטתו.
הוא היה מלך הראשון יליד שבדיה ששלט שלטון יחיד והיה איש תעמולה ובירוקרט מיומן.
יריבו הראשי, כריסטיאן, הגדיר אותו כ"מלך הרודן" והרפתקאותיו הדמיוניות בתקופת המאבק לעצמאות עדיין מסופרות עד היום.
שלושת בניו, אריק הארבעה עשר, יוהאן הארבעה עשר וקרל התשיעי, כולם מלכו אחריו בתקופות שונות.
לימים הוכר גוסטב ואסה כמייסדה של שבדיה המודרנית, אבי האומה.
הוא אהב להשוות עצמו למשה.
כאדם, היה גוסטב ידוע כמי שנקט בשיטות אכזריות ובעל מזג רע, אך גם כחובב מוזיקה וכאדם שנון ובעל יכולת לתמרן ולהשמיד את מתנגדיו.
הוא ייסד את התזמורת הוותיקה ביותר בעולם שקיימת עד היום, התזמורת השבדית המלכותית (Kungliga Hovkapellet).
דוחות משק הבית המלכותיים מ-1526 מונים שנים עשר נגנים, כולל נגני כלי נשיפה וטימפני, אך לא נגני כלי מיתר.
כיום זוהי התזמורת של האופרה המלכותית השבדית.