כל מה שרצית לדעת על ג'ורג' פרוסט קֶנַאן:
ג'ורג' פרוסט קֶנַאן (באנגלית: George Frost Kennan; 16 בפברואר 1904 – 17 במרץ 2005) היה דיפלומט, איש מדע המדינה והיסטוריון אמריקני, שנודע בעיקר כאבי "תורת הבלימה" וכדמות מפתח בראשית ימי המלחמה הקרה.
הספרים שכתב על היחסים הבינלאומיים שבין רוסיה לעולם המערבי התקבלו כעבודות הסטנדרטיות בתחום, ואף זיכו אותו בפרס פוליצר.
קנאן ייסד ב-1947 את האגף לתכנון מדיניות (Policy Planning Staff) במחלקת המדינה של ארצות הברית והיה הראשון לעמוד בראשו.
הגישה שהציע בכתביו בסוף שנות הארבעים עמדה במרכזה של דוקטרינת טרומן, מדיניות החוץ של ארצות הברית שמטרתה הייתה בלימה (containment) של ההתפשטות הסובייטית.
הוא המשיך לעסוק בענייני המלחמה הקרה כל ימי חייו, ונחשב לבר סמכא בתחום.
ב"מברק הארוך" ששלח ממוסקבה ב-1946 ובמאמר "The Sources of Soviet Conduct" שכתב שנה לאחר מכן, הוא טען כי המשטר הסובייטי שואף מטבעו להתפשט ולהרחיב את מעגל השפעתו.
ארצות הברית הייתה חייבת, אם כן, לבלום את ההתפשטות במקומות שבהם היא מתנגשת עם האינטרס האסטרטגי שלה.
אלו היו הטקסטים שביסודה של המדיניות האמריקנית במלחמה הקרה.
מעבר לתרומתו התאורטית, היה לקנאן גם תפקיד בהוצאתן לפועל של תוכניות מעשיות, שהידועה שבהן היא תוכנית מרשל.
זמן קצר לאחר שדעותיו הפכו לאבן פינה במדיניות החוץ הרשמית של ארצו, החל קנאן לבקר אותן, או לפחות את הגרסה שאומצה על ידי ממשל טרומן.
באמצע שנת 1948 הוא כבר היה משוכנע שהמצב באירופה השתפר די הצורך כדי להצדיק פתיחה במשא ומתן עם הרוסים.
הפעם לא מצא קנאן אוזן קשבת לטענותיו.
השפעתו על מהלכי ממשל טרומן הלכה ופחתה, בעיקר משנכנס דין אצ'סון לתפקיד מזכיר המדינה ב-1949.
קנאן ראה בהקצנה במדיניות האנטי-סובייטית של ארצות הברית משגה ופירוש לא נכון של דעותיו.
ב-1950 עזב קנאן את מחלקת המדינה, ולאחר שתי תקופות קצרות שבהן כיהן כשגריר ארצות הברית (בברית המועצות וביוגוסלביה), פנה לאקדמיה.
במשך כחצי מאה היה חבר בסגל המכון למחקר מתקדם בפרינסטון שבניו ג'רזי, והמשיך לעסוק ביחסים בינלאומיים ולכתוב בנושא.