כל מה שרצית לדעת על גור אריה יהודה:
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה הוא סמל אלגורי לשבט יהודה בהתאם לברכת יעקב בספר בראשית (פרק מ"ט, 9) ולממלכת יהודה בתנ"ך.
בעקבות זאת מופיע גור אריה יהודה המתואר כאריה צועד כסמלו של בית דוד כנצר לשבט יהודה, ומופיע בסמלי ערים בישראל כמו בסמל העיר ירושלים אשר שוכנת בנחלתו של השבט, סמל העיר יהוד וגם כסמל פיקוד המרכז של צבא הגנה לישראל.
השלשלת המרכזית של מלכי העבר בישראל- היא מבית דוד, שיוצא משבט יהודה.
חשיבות רבה ניתנה לברכה זו, בה יעקב אבינו מברך את בנו יהודה לפני פטירתו.
פרשנים רבים מבארים ומרחיבים את מהות הביטוי הזה, כדי להבין לעומק מהיכן תצמח בעתיד שוב המלכות בישראל, מהן התשתיות עליהם היא נוסדה בעבר, ותווסד גם בעתיד:
בראשית רבה צ"ה:
מלמד שנתן לו גבורה של ארי וחוצפה של גוריו.
מדרש אגדה:
בתחילה "גור" כשלטון ולבסוף "אריה" כמלך.
תרגום אונקלוס:
שלטון יהא בשרויא ובסופא יתרבא מלכא מדבית יהודה (פירוש נתינה לגר: בתחילתו יהיה רק הרודה והשליט משבט יהודה – והוא דוד – ולבסוף יגדל למלך – והוא מלך המשיח).
פירוש רש"י לתורה:
על דוד נתנבא.
בתחילה 'גור', (שמואל ב' ה' ב') "בהיות שאול מלך עלינו אתה היית המוציא והמביא את ישראל" ולבסוף 'אריה' – כשהמליכוהו עליהם.
וזהו שתרגם אונקלוס "שלטון יהא בשרויא" – בתחילתו.
הכתב והקבלה:
ימשילו לאריה שהוא החזק בחיות, ומדמו לאריה קטן לקלותו וזריזותו יותר מן האריה הגדול, לכן תפס שתי השמות, כי 'גור' לבד יאמר גם על שאר החיות בהיותם קטנים, כמו שאמר (איכה ד' ג' ) "גם תנין חלצו שד הניקו גוריהן", והכוונה כאן גור שבמין האריה, והוא סמוך.
וכן תרגם יונתן בן עוזיאל "מדמי אנא לך, יהודה, לגור בר אריון".
ולי נראה 'גור' לשון חרחר, מלשון (תהילים ק"מ) "כל יום יגורו מלחמות"; (דברים ב' כ"ד) "החל רש והתגר בו מלחמה", וטעם "גור אריה" – אריה כשהתחרחרו בו, (איין אויפגערייצטער לאווע) כי אז הוא מסוכן ביותר.
כנראה שמתוך שיקולים אלו בחרה הנצרות לקחת את הביטוי לשימושה, כחלק מאמונתה שהיא מחליפת היהדות.
זאת בניגוד לכל הבריתות שכרת ריבונו של עולם עם היהודים, ובניגוד לכל ההוכחות בדורנו- שלא ניתנות להפרכה, של חזרת עם ישראל לארצו המקורית, והתגבשות העם מחדש בישראל אחרי אלפי שנות גלות.