כל מה שרצית לדעת על ג'ייקוב בראון:
ג'ייקוב ג'נינגס בראון (Jacob Jennings Brown; 9 במאי 1775 – 24 בפברואר 1828) היה קצין צבא אמריקני, גיבור מלחמת 1812, אשר כיהן כגנרל המפקד של צבא ארצות הברית.
בראון נולד בפנסילבניה וגדל כקויקר.
בשנת 1790 סיים את לימודיו באוניברסיטת פנסילבניה.
ב-1798 עקר לצפון מדינת ניו יורק, היה מחלוצי המתיישבים שם ופיתח את האזור להתיישבות נוספת.
ב-1802 נישא לפמליה ויליאמס ונולדו להם תשעה ילדים.
הוא נבחר לבית הנבחרים של המדינה ושימש גם כשופט במחוזו.
בשנת 1807 קיבל דרגת סרן במיליציה של ניו יורק – כוח צבאי בלתי סדיר.
אפשר שמינויו זה הושג באמצעות השפעה פוליטית.
הוא התקדם בדרגה וב-1812 כבר היה למייג'ור גנרל במיליציה.
הוא התנגד למלחמת 1812, אך משפרצה נטל חלק בארגון ההגנה בחבל מגוריו, שהיווה אז אזור ספר של ארצות הברית.
ב-29 במאי 1813 הביס כוח בפיקודו את הבריטים בקרב נמל סאקט השני.
בעקבות זאת קודם בראון לדרגת בריגדיר גנרל בצבא הסדיר.
ב-1814 היה למפקד הכוחות באזור ניאגרה.
בהמשך הוביל את כוחותיו לשורה של ניצחונות, ביניהם כיבוש פורט אירי, קרב צ'יפאווה, קרב נתיב ליין (שבו נפצע פעמיים) והמצור על פורט אירי.
ניצחונות אלו היקנו לו מעמד של גיבור לאומי, וב-1814 הוענקה לו מדליית הזהב של הקונגרס.
ב-1815 היה לקצין הבכיר בצבא ארצות הברית.
ב-1818 היה לחבר כבוד באגודת הסינסינטי (Society of the Cincinnati).
ב-1821 מינה נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו את בראון לתפקיד הגנרל המפקד של הצבא.
למרות שסבל משבץ באותה שנה, מילא בראון את התפקיד כהלכה.
הוא אירגן את מטה הצבא ושימש כיועץ לנשיא ולמזכירי המלחמה.
כמו כן הקים שני בתי ספר צבאיים ללימודים גבוהים, שמהם צמחו ברבות הימים המכללות הצבאיות לפיקוד ומטה.
בנוסף ייסד את שירות הגיוס הכללי (General Recruiting Service) לשם אספקת כוח אדם לצבא.
ב-24 בפברואר 1828 נפטר בראון בעודו מכהן בתפקידו.
נערכה לו הלווייה מפוארת בוושינגטון והוא נקבר בבית הקברות של הקונגרס.
על שמו של בראון נקראו יישובים ומחוזות בשבע ממדינות ארצות הברית.
בנו הרביעי של בראון, נתן ויליאם בראון, לחם במלחמת האזרחים האמריקנית והגיע לדרגת בריגדיר גנרל.