כל מה שרצית לדעת על ג'מאל אל-חוסייני:
ג'מאל אל-חוסייני (ערבית: جمال الحُسيني; 1892 – 3 ביולי 1982) היה פוליטיקאי ואיש ציבור פלסטיני בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל ולאחריה בגלות.
אל-חוסייני נולד בשנת 1892 בירושלים למשפחת חוסייני המכובדת, ולמד בבית הספר האנגליקני בעיר.
הוא המשיך ללימודי רפואה באוניברסיטה האמריקנית בביירות, אך לימודיו הופסקו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
לאחר סיום המלחמה בכיבוש הבריטי של ארץ ישראל, התקבל בזכות ייחוסו המשפחתי לעבודה במנגנון השלטון הצבאי הבריטי, והיה בין היתר יועץ למושל נפת שכם ועוזר למושל נפת רמלה.
במקביל היה מעורב בפוליטיקה פלסטינית, נבחר ב-1923 כנציג ירושלים לוועידה ה-6 של הוועד הפועל הערבי שהתכנסה ביפו, וב-1928 כנציג בית לחם לוועידה ה-7.
הוא שימש גם כמזכיר הוועד הפועל בין 1920-1928, ובין 1927-1930 כמזכיר המועצה המוסלמית העליונה.
ב-1929 היה בין המעורבים בארגון מאורעות תרפ"ט בהשראת אחיו, המופתי חאג' אמין אל-חוסייני.
ב-1935 היה ממייסדי המפלגה הערבית הפלסטינית של המופתי, והיה יו"ר שלה.
ב-1936 הצטרף כחבר בוועד הערבי העליון שבראשו עמד המופתי, עד לפיזורו בידי הבריטים לאחר זמן קצר בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול.
הוא נמלט לסוריה, וממנה הגיע לעיראק יחד עם חברים אחרים בוועד.
בפברואר 1939 היה מראשי המשלחת הפלסטינית לועידת השולחן העגול שהתכנסה בארמון סנט ג'יימס בלונדון.
בשנים 1940-1941 היה פעיל בקרב הגולים הפלסטינים בעיראק, וכשניסה לצאת את עיראק ולחמוק מן הגלות נתפס בידי הבריטים והוגלה לרודזיה.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה שוחרר, וב-1946 שב לארץ והמשיך בפעילות ציבורית-פוליטית פלסטינית.
ב-1947 מונה כנציג הוועד הערבי העליון באו"ם בעקבות קבלת תוכנית החלוקה.
סיום מלחמת העצמאות מצא אותו כפליט בעזה, והוא מונה כשר החוץ של "ממשלת כל פלסטין" שהוקמה ביוזמת הליגה הערבית ובחסות מצרית.
לאחר פירוקה של ממשלה פיקטיבית זו ב-1959 שימש כיועץ למשטר הסעודי עד שנות ה-70.
בשנת 1982 נפטר ג'מאל אל-חוסייני בגיל 90.