כל מה שרצית לדעת על גמל חד-דבשתי:
גמל החד-דבשתי (שם מדעי: Camelus dromedarius), הוא מין בסוג גמל.
לגמל החד-דבשתי דבשת אחת על גבו ובכך הוא נבדל מהגמל הדו-דבשתי.
הגמל החד-דבשתי טבעי לחצי האי ערב ודרום אסיה.
הוא נמצא בשימוש, כבעל חים מבוית, בעיקר באזורים אלה ובצפון אפריקה‏.
הגמלים בויתו לראשונה במרכז או בדרום חצי האי ערב לפני כמה אלפי שנים.
מומחים חלוקים בדעתם באשר לזמן בו בוית הגמל, יש המעריכים כי הוא בוית בסביבות 4,000 לפנה"ס בעוד שאחרים טוענים כי הוא בוית בסביבות 1,400 לפנה"ס.
נכון לסוף המאה ה-20 היו קרוב ל-13 מיליון גמלים מבויתים, בעיקר בתחום הגאוגרפי מהודו עד צפון אפריקה.
לא שרדו גמלים חד-דבשתיים בבר, על אף שבאוסטרליה יש אוכלוסייה של כ-700,000 פרטים שיצאו לפרא.
הגמל החד-דבשתי גבוה ומהיר יותר מהגמל הדו-דבשתי ומסוגל לנוע במהירות של 13-15 קמ"ש במשך שעות עם רוכב.
גמלים מבויתים הוכנסו לאזור מדבר סהרה בעת הפלישה הפרסית למצרים.
גמלים אלו היו בשימוש במרבית צפון אפריקה והרומים החזיקו בחילות של לוחמים רכובים על גמלים לפטרול בקצות המדבר.
הגמלים הפרסים לא התאימו במיוחד לטיול ולמסחר בסהרה.
המסעות הנדירים במדבר נעשו בעזרת מרכבות סוסים.
הגמל הדו-דבשתי החזק והיציב יותר הגיע לאזור אפריקה לראשונה במאה הרביעית.
הוא לא הפך להיות נפוץ עד הכיבוש האסלאמי של צפון אפריקה.
בעוד שהפלישה בוצעה בעיקר על סוסים הקשרים החדשים עם המזרח התיכון אפשרו יבוא של גמלים בקבוצות.
גמלים אלו התאימו היטב למסעות ארוכים במדבר ויכלו לשאת מטען רב.
הודות לכך התאפשר סחר איתן שחצה את הסהרה.
הגמלים החד-דבשתיים המבויתים המודרניים משמשים לחלב ולבשר וכחיית משא לנשיאת מטען ונוסעים.
בניגוד לסוסים, הגמל החד-דבשתי כורע ברך להעמסת נוסעים וציוד.
באתרי תיירות רבים במצרים שנמצאים במדבר נעשה שימוש בגמלים על ידי המשטרה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לגמל חד-דבשתי:
•מינים מבויתים
•גמליים
•בעלי חיים מדבריים