כל מה שרצית לדעת על גסטפו:
גסטפו (מגרמנית: Gestapo, ראשי תיבות של Geheime Staatspolizei להאזנה (מידע · עזרה)) הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית.
הגסטפו היה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית – בהתחלה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.
שמו עורר פחד כבד בלב אזרחי גרמניה והארצות הכבושות, וגם כיום ידוע לשמצה ומסמל את המשטר הנאצי כולו, ומעבר לכך – משטרה בשלטון טוטליטרי.
סוכני גסטפו גרמנים במעצר בלייז', 1944
הגסטפו הוקם בשנת 1933 בפרוסיה על ידי הרמן גרינג (לימים מפקד הלופטוואפה ושר האוצר הגרמני), וב-1934 התמנה היינריך הימלר לסגנו.
בפרוסיה הוא שימש כמעין סוכנות חקירות פדרלית (כמו ה-FBI בארצות הברית, רק עם סמכויות מצומצמות יותר).
ב-1935 מונה ריינהרד היידריך למפקדו.
שנה לאחר מכן, ב-1936, איחד הימלר, שקיבל אחריות על כל המשטרות בגרמניה, את הגסטפו עם הקריפ"ו (משטרת הפלילים) למשטרת הביטחון, גם היא תחת פיקוד היידריך.
אז התפרש הגסטפו לגרמניה כולה, התעצם, והחל להוות כלי חשוב בביצוע האידאולוגיה הנאצית.
באותה תקופה (סוף שנות השלושים) כלל הגסטפו 3 אגפים:
משפטים וארגון, בפיקוד ד"ר בסט.
כללי, בפיקוד היידריך עצמו.
אגף זה כלל מחלקות מתמחות רבות: לפעולות נגד אויבי משטר (קומוניסטים, "הבונים החופשיים" וכדומה) בפיקוד היינריך מילר, לענייני יהודים, לקבוצות דתיות אחרות, מחלקה לאוסטריה ועוד.
ריגול נגדי, בפיקוד גינתר פלטק.
בשנת 1939 שונה מבנה זה, כשמשטרת הביטחון אוחדה עם שירות הביטחון (אס דה) של האס אס לכדי "המשרד הראשי לביטחון הרייך" בפיקוד היידריך.
הגסטפו הפך למשרד 4 במשרד זה, ולמפקדו מונה היינריך מילר (לשעבר מפקד מחלקת אויבי המשטר).
הוא חולק ל-14 מחלקות בנושאים שונים – לפי תפקיד או "אויב" מסוים.
בין המחלקות החשובות היו ב'-4 לענייני פינויים ויהודים בפיקוד אדולף אייכמן, לריגול נגדי בפיקוד ולטר שלנברג.
שני מפקדים אלו היו חלק מגל מפקדים פנאטיים ששטף את הגסטפו במהלך איחודו עם האס דה, והחליפו את העובדים הוותיקים והשמרנים שהיו בו ושלא הצטרפו ל"גל".
מאוחר יותר צורפה לגסטפו גם משטרת הגבולות.
למרות האיחוד ושיתוף הפעולה בין הגסטפו לאס דה, שררה יריבות ביניהם (בעידוד היידריך, מפקד שני הארגונים), שהגיעה עד לכדי תחרות על קצב החיסולים וכמותם.
המכשיר העיקרי בפעולות הגסטפו היה "מעצר המגן", שנועד לעצור את "אויבי הרייך או המשטר".
נגד "גזעים נחותים" השתמש בגירושים, בעיקר למחנות ריכוז והשמדה.
חקירות הגסטפו היו אכזריות מאוד וחסרות מעצורים (תיאור המאפיין את רוב פעולות הגסטפו וכלל האס אס) ולא עמדו תחת מגבלות משפטיות או חוקיות כלשהן, כל עוד לא התנגשו עם רצונו של הפיהרר ושאר הבכירים ברייך.