כל מה שרצית לדעת על דגל הולנד:
הפרובינציות של ארצות השפלה, התמרדו נגד המלך פיליפ השני מספרד ונסיך אוראנז' הציב עצמו בראשות המורדים.
ה"וואטרגאוזן" (שודדי-ים שתמכו בעצמאות), שפעלו תחת הוראות הנסיך, הטרידו את כוחות האויב בכל מקום ועשו זאת תחת הטריקולור "כתום לבן כחול" ("אורנג' בלאנצ'ה בלאו"), צבעי סמל הנסיך.
זה היה דגל שזוהה בקלות עם מנהיג המרד, והקשר גם בוטא בשם: "דגל הנסיך".
לא ידוע מתי נגלל דגל זה לראשונה, אך ניתן לראות אותו באיורים מראשית ימי מלחמת שמונים השנים – מלחמת העצמאות ההולנדית.
לדגל היו שלושה, שישה, ואפילו תשעה פסים אופקיים, אך הוא הופיע גם בצורה של קרניים היוצאות מעיגול.
השתמשו בצבעים אך בלי סדר קבוע, ורק לקראת סוף המאה ה-16 החלה להופיע מידה מסוימת של אחידות.
לאחר 1630, הפס הכתום הוחלף בהדרגה בפס אדום, כפי שניתן לראות בציורים מאותה תקופה.
מכיוון שלא הייתה סיבה פוליטית להצגת מוטיב לא-כתום בדגל, הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שכתום וכחול הם צבעים בהירים יחסית, ולעיתים קשה יותר להבחין בהם מאשר באדום ובכחול כהה, בעיקר בים.
עם זאת, המשיכו להניף את הדגל הכתום-לבן-כחול.
בנוסף לשני הדגלים, קיים דגל רשמי שלישי – דגל ה"סטטס ג'נרל" (הפרלמנט), אף על פי שדגל זה מעולם לא זכה למעמד דומה לזה של הטריקולור.
במקור הוא כלל את האריה האדום של פרובינציית הולנד, שנלקח מסמל הפרובינציה, על רקע זהוב, ומאוחר יותר, אריה זהוב על רקע אדום.
הדגל לא סימל חוסר הסכמה עם דגל הנסיך, ואף בציורים עתקים של ספינות וקרבות ימיים, ניתן לראות את שני הדגלים מתנופפים זה לצד זה בהרמוניה, ובכך מדגימים את הממשל המורכב על שני מרכזי הסמכות שלו: ה"סטדטהולדר" – העוצר (שהיה תמיד מבית אורנג') והפרלמנט.
המהפכה בהולנד, בעשור האחרון של המאה ה-18, והכיבוש הצרפתי הסתיימו בדגל נוסף.
השם "דגל הנסיך" נאסר.
לא היה שינוי באדום-לבן-כחול (צבעים שה"משחררים" הצרפתיים קיבלו, בשל האנלוגיה הברורה לדגלם), אך בשנת 1796 הוספה בחלק האדום של הדגל דמותה של עלמה הולנדית, כשאריה לרגליה, בפינה השמאלית-עליונה.
ביד אחת אחזה מגן ובו אגודת העצים הרומית, ובידה השנייה אחזה רומח שבראשו כובע החרות.
דגל זה קצר ימים כמו הרפובליקה הבטאווית שעבורה נוצר.
לואי נפוליאון, שהוכתר למלך הולנד על ידי אחיו הקיסר נפוליאון בונפרטה, שאף להתמיד במדיניות הולנדית טהורה ולכבד את הרגש ההולנדי הלאומי ככל שיכול היה.
הוא הסיר את עלמת החרות מהדגל והחזיר את הטריקולור הישן.
מדיניותו הפרו-הולנדית הובילה לעימותים עם אחיו, והולנד אוחדה עם האימפריה הצרפתית.
דגלה הוחלף בסמל הקיסרי.
בשנת 1813, הולנד זכתה מחדש בעצמאותה ונסיך אורנג' חזר למדינה מאנגליה.
הטריקולור הופיע מחדש מעליות הגג והמרתפים בהם הוסתר במשך שלוש שנים, מחכה לזמנים טובים יותר.
כדי לבטא את הקשר ההדוק בין העם לבית אורנג', התנופפו הדגל הכתום-לבן-כחול והאדום-לבן-כחול יחד מהגגות.
לא הוחלט איזה מהדגלים יהיה הדגל הלאומי.
עד לאחרונה, שני הדגלים היו באותו מעמד, אם כי בדרך כלל ניתנה עדיפות לאדום-לבן-כחול.
ניתן להסיק זאת מכך שהוא לא רק הונף על בניינים ציבוריים אלא גם נבחר על ידי המלך הראשון כדגל האישי שלו, כשהוא מציג את הסמל הלאומי על הפס הלבן.
המנהג, שהחל כצעד ספוטנטני, להניף את הדגל הכתום יחד עם הדגל הלאומי כסימן לנאמנות לבית אורנג', מתוארך לאותה תקופה.
ב-19 בפברואר 1937, צו מלכותי של המלכה ווילהמינה הורה שהאדום, לבן והכחול יהיו צבעי הדגל הלאומי (שני, לבן, וכחול קובלט).