כל מה שרצית לדעת על דה-קוהרנטיות קוונטית:
בתורת הקוונטים, דה-קוהרנטיות קוונטית היא הדרך לתאר את התגובה של מערכות מיקרוסקופיות עם סביבתן.
תגובה זו, שלעיתים יכולה להיקרא "מדידה", גורמת לשינויים במערכת הנראים כמו קריסת פונקציית הגל, בהתאם לפירושים מסוימים של תורת הקוונטים.
דה-קוהרנטיות קוונטית נגרמת על ידי אבולוציה תרמודינמית שאינה הפיכה, בניגוד לאבולוציה האוניטרית שנגזרת ממשוואת שרדינגר.
מערכת קוונטית היא קוהרנטית כל עוד היא אינה שזורה עם סביבתה, כך שהיא יכולה להימצא בסופרפיזיציה של מספר מצבים היכולים להתאבך זה עם זה.
ברגע שהמערכת מגיבה עם סביבתה בצורה כזו שלכל מצב של המערכת יש מצב מקביל של הסביבה ומצבי הסביבה אינם חופפים ניתן להגיד שהסביבה "מדדה" את המערכת וזו איבדה את הקוהרנטיות שלה.
למושג דה-קוהרנטיות קוונטית יש חשיבות רבה בתחומי האינפורמציה הקוונטית והחישוביות הקוונטית.
ההתקדמות האיטית ביישום המעשי של תחומים אלו נובעת בחלקה הגדול מדה-קוהרנטיות קוונטית שגורמת לקושי בשמירה על מצב שזור קוונטית.
כתוצאה מאינטראקציה עם הסביבה, מצבים קוונטיים נוטים לאבד מהר מאוד את הפאזות היחסיות המאפיינות אותם, ולקבל פאזות אקראיות.
לדה-קוהרנטיות יכולות להיות מספר סיבות ניסיוניות:זמני חיים סופיים של המצבים הקוונטייםרעשים ניסיוניים במערכתאינטראקציה עם הסביבה, כמו בליעה ופליטה של פוטונים מהחדר.