כל מה שרצית לדעת על דודו אפור:
דודו אפור (שם מדעי:Raphus cucullatus, נקרא גם Didus ineptus על ידי קארולוס ליניאוס), היה מין עוף שנכחד, בעל כנפיים שאינו מסוגל לעוף, מתת משפחת הדודואים (Raphinae) שבסדרת היוניים.
הוא היה אנדמי לאי מאוריציוס הנמצא באוקיינוס ההודי.
קרוב המשפחה הקרוב אליו ביותר מבחינה גנטית, היה הרודריגז סוליטר (Rodrigues solitaire – Pezophaps solitaria) שנכחד אף הוא.
בן המשפחה הקרוב ביותר לדודו שהשתמר עד היום הוא יונת הניקובר.
ההיסטוריה של הדודו לוטה בערפל.
הידע על אורחות חייו מתבסס בעיקר על דיווחים מיומני מסע של מלחים ורבי חובלים שהגיעו לאי מאוריציוס במאה ה-16 ובמאה ה-17 ומהמתיישבים שצדו אותו וגרמו להכחדתו.
על פי ציורים ואיורים רבים, שרק חלק מזערי מהם צוירו כפי הנראה על פי מודלים חיים ומממצאים שנלקחו מחלקי שרידים של תת-מאובנים ושל שלדים, נמצא כי הדודו היה עוף שדמה במקצת לתרנגול הודו, אך היה גדול ומגושם ממנו.
גובהו בטבע היה כמטר אחד ומשקלו נע בין 10 – 17 קילוגרם.
כיוון שבאי לא היו בנמצא טורפים שיאיימו על קיומו, התנוונו כנפיו, כך שלא יכלו לתפקד עוד כאיברי תעופה.
האזכור המתועד הראשון של הדודו נכתב על ידי מלחים הולנדים שהגיעו לראשונה לאי מאוריציוס בשנת 1598.
בשנים שלאחר מכן נרדפה הציפור על ידי המלחים שעגנו באי וצדו אותה ולאחר מכן גם על ידי בעלי החיים שהביאו עמם ההולנדים כאשר התיישבו במקום בשנת 1644.
פחות ממאה שנה לאחר גילויו הוכחד הדודו לחלוטין.
במאה ה-19, נערך מחקר על 4 דגימות שנלקחו משרידים שהובאו לאירופה בתחילת המאה ה-17.
השריד האחרון שהתגלה נהרס כמעט לחלוטין בשנת 1755, בשריפה שפרצה במוזיאון באוקספורד באנגליה.
בשנת 2005 נמצאו כ-20 שלדים של הדודו באזור ביצתי סמוך למטע קני סוכר בדרום מזרח האי מאוריציוס.
החוקרים סבורים כי העצמות הן בנות למעלה מ- 2,000 שנה ומקווים כי המידע שיופק מהן ישפוך אור על חיי הציפורים בטרם הגיעה הציוויליזציה לאי מאוריציוס.
הדודו הפך לגיבור תרבות פופולארי לאחר שדמותו שצויירה על ידי ג'ון טניאל, הופיעה בספר אליס בארץ הפלאות.
דמותו מהווה חלק אינטגרלי מהסמל של רפובליקת מאוריציוס ומשמשת לעיטור חפצים שונים.
בימינו הפך הדודו לסמלם של ארגונים רבים הפועלים לשמירת הטבע והסביבה.