כל מה שרצית לדעת על דוחות קינסי:
דוחות קינסי (באנגלית: The Kinsey Reports) הם שני ספרים על מיניות בבני אדם: "התנהגות מינית בזכר האדם" (Sexual Behavior in the Human Male) (1948), ו"התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female) (1953), אותם חיברו אלפרד קינסי, וורדל פומרוי ואחרים.
קינסי היה ביולוג אמריקאי באוניברסיטת אינדיאנה, מייסד מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון.
הספר השני, "התנהגות מינית בנקבת האדם" מבוסס על ראיונות אישיים עם כמעט 6,000 נשים.
קינסי ניתח את הנתונים באשר לתדירות ההשתתפות בפעילויות מיניות שונות כפי שדיווחו הנשים ובדק את הקשר בין דיווחים אלה למשתנים שונים, כגון גיל, מעמד סוציו-אקונומי, ונטייה דתית.
נערכו השוואות בין פעילות מינית בגברים ובנשים.
נתוניו של קינסי מצביעים על כך שנשים היו פחות פעילות מינית מאשר גברים בכל ההיבטים של חיי המין, אבל עדיין הן היו יותר מיניות מן התפיסה העממית הרווחת.
בעת שהספר על מיניות האשה התפרסם, נראה היה שקינסי סובר כי נשים וגברים דומים יותר בהיבטים הביולוגיים של מיניותם ממה שסבר תחילה, וכי מיניותם של גברים ונשים גם יחד מעוצבת, ולא רק מודחקת, על ידי גורמים חברתיים ותרבותיים.
פרסום דוחות קינסי הדהים את הציבור וגרם למחלוקת ציבורית.
ממצאי הדוחות הביאו לתגובות זעם, הן מכיוון שהן יצאו כנגד אמונות מסורתיות על מיניות האדם ומכיוון שדנו בנושאים שהיו בגדר טאבו עד לאותה עת.
מבקרים העלו ספקות באשר לשיטות המחקר שננקטו לצורך איסוף הנתונים, כולל נתונים שלא ניתן היה לאוספם ללא שיתוף פעולה עם פדופילים.
מכון קינסי הכחיש האשמות אלה, אולם הכיר בכך שקוימו ראינות עם גברים שקיימו יחסי מין עם ילדים, וכי הובטח חיסיון על זהותם כדי שיספקו תשובות אמיתיות וכנות על נושאים שהם בגדר טאבו, זאת על אף החשש שימשיכו בפשעיהם.
קינסי אף ניסה לענות לביקורת באשר לדרך בחירת מדגם המרואיינים.