כל מה שרצית לדעת על דיאגוראס ממלוס:
דיאגוראס ממלוס (בן המאה ה-5 לפנה"ס) היה משורר לירי וסופיסט יווני, שנודע כאתאיסט מוצהר.
נולד באי מלוס (אחד האיים הקיקלאדיים), והגיע לאתונה ב-423 לפנה"ס.
אריסטופאנס במחזהו העננות תיאר את דיאגוראס כאישיות מפורסמת.
על פי האנציקלופדיה הביזנטית "סודא" הפילוסוף דמוקריטוס שילם כופר נפש כדי לשחרר את דיאגוראס מן השבי אחרי שב-416 האי מלוס נפל בידי אלקיביאדס במרוצת המלחמה הפלופונסית.
לפי מקור זה, דיאגוראס הפך לתלמידו של דמוקריטוס, אך אין בידינו אישור לכך מכל מקור אחר.
ב"סודה" נכתב גם כי בימי נעוריו דיאגוראס נודע כמשורר לירי.
ההיסטוריון דיודורוס סיקולוס כתב כי ב-415 נתבע דיאגוראס לדין על ידי המפלגה הדמוקרטית באתונה באשמת כפירה באלים – מה שגרם לו להימלט מאתונה ולמצוא מקום מקלט בקורינתוס.
דיאגוראס נמצא אשם והוטל עליו עונש מיתה.
הובטח פרס לכל מי שיביא את ראשו לאתונה ופרס כפול לכל מי שיביא אותו לשם חי.
על פי ה"סודה" הוא מת בקורינתוס.
דיאגוראס היה אחד הפילוסופים שתקפו את האלים של אתונה.
קיקרו, בן המאה הראשונה לפנה"ס, סיפר כי אחד מידידיו של דיאגוראס ניסה לשכנעו בקיומם של האלים בהציגו בפניו את צלמיהם של אנשים שאותם האלים הצילו מטביעה בים – מה שגרם לדיאגוראס להשיב כי עדיין לא ראינו את צלמיהם של האנשים הרבים שנספו בין שברי אוניות.
קיקרו המשיך וסיפר כי כאשר דיאגוראס היה על ספינה שעמדה לטבוע, המלחים היו משוכנעים כי נוכחותו הביאה עליהם את זעמם של האלים, ודיאגוראס השיב להם כי ספינות רבות שהוא לא נמנה עם נוסעיהן טבעו גם הן.
הסופר הנוצרי אתנאגורס מאתונה, בן המאה ה-2 לספירה, האשים את דיאגוראס באתאיזם באומרו כי לא זו בלבד שהכריז כי האלים אינם קיימים, אלא גם ניתץ את פסל העץ של הרקולס והשתמש בעצים כדי להרתיח את הלפת שלו.
בתקופתו של דיאגוראס תורת הספקנות החלה לקעקע את יסודותיה של האמונה העממית באלים.
כעדות לכך ישמשו משפטם של אלה שניתצו את פסליו של הרמס ומחזותיו של אריסטופאנס שמהם השתמע כי הזלזול באלים מזיק לחינוכם של בני הנעורים.
דיאגוראס נמנה עם הפילוסופים הקדם סוקרטיים שניסו להסביר את המציאות הסובבת אותנו בחוקי הטבע ללא צורך בהתערבות אלוהית.
הוא טען כי אין בנמצא אלים כלל, ותמך בגישתה של האסכולה האטומיסטית מייסודם של לוקיפוס ושל תלמידו דמוקריטוס שגרס כי האמונה באלים מקורה בפחד מתופעות הטבע.