כל מה שרצית לדעת על דימיטרי טיומקין:
דימיטרי טיומקין (10 במאי 1894 – 11 בנובמבר 1979) היה מלחין ומנצח אמריקאי יהודי ממוצא אוקראיני שהתפרסם כמלחין מוזיקה לפסקולים מצליחים של סרטים הוליוודיים רבים בשנות ה-40, ה-50 וה-60 של המאה ה-20, רבים מהם מערבונים.
טיומקין נולד בעיר קרמנצ'וג שבמרכז אוקראינה.
אביו, זינובי יונוביץ' טיומקין, היה רופא ועיתונאי ציוני, ממייסדי ברית הציונים הרוויזיוניסטים, ואמו הייתה מורה למוזיקה ולפסנתר.
טיומקין למד נגינה על פסנתר אצל פליקס בלומנפלד והרמוניה וקונטרפונקט אצל אלכסנדר גלאזונוב בקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג שברוסיה ובמקביל למד באוניברסיטה משפטים.
כבר בצעירותו החל לנגן כפסנתרן בקונצרטים וליווה בנגינה סרטים אילמים.
בעת היותו סטודנט נהג להתרועע בחוגי הבוהמה המקומית והתוודע למוזיקה אמריקאית, ליצירותיו של אירווינג ברלין, לבלוז, רגטיים ולג'אז מוקדם .
ב-1920, בעת שעבד ב"מנהל הפוליטי של האזור הצבאי של פטרוגרד", נמנה עם המארגנים הראשיים של שני מופעי ענק שאורגנו על ידי השלטון הבולשביקי החדש: "מסתרי העבודה המשוחררת" – הצגה כעין-דתית לכבוד האחד במאי ו"ההסתערות על ארמון החורף", לכבוד יום השנה השלישי למהפכת אוקטובר.
ב-1921 עזב טיומקין את ברית המועצות ועבר לברלין, שם עבד אביו כרופא.
הוא הספיק ללמוד שם אצל פרוצ'ו בוזוני לפני מותו של זה, וב-1925 היגר לארצות הברית.
ב-1930 התיישב בלוס אנג'לס יחד עם אשתו הרקדנית והכוריאוגרפית אלברטינה ראש (1891-1967) והפך לאזרח אמריקאי ב-1937.
בעקבות עיסוקה של רעייתו, היו מיועדות יצירותיו המוזיקליות בשנותיו הראשונות בארצות הברית לבלט.
ב-1933 החל לכתוב מוזיקה לסרטים, אם כי בתחילה ככותב זוטר.
ב-1938 ניצח לראשונה על התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס.
למרות שהיה מושפע מהמסורות המוזיקליות של מזרח אירופה, אהד טיומקין את המוזיקה הקלאסית האמריקאית.
כשניגן במסעי הופעות באירופה כפסנתרן בשלבים הראשונים של הקריירה שלו, הוא בלט בהשמעת מוזיקה של גרשווין לקהל האירופאי.
זו גם אחת הסיבות שטיומקין השכיל לחבר מוזיקה לסרטים שייצגו את המהות האמריקאית, כמו סרטיו של פרנק קפרה: "האופק האבוד" (Lost Horizon) ב-1937, "הן לא תקחהו עמך" ב-1938, "מר סמית הולך לוושינגטון" ב-1939 ו"אלו חיים נפלאים" ב-1946.
במהלך יצירת "אלו חיים נפלאים" חל קרע בין קפרה וטיומקין על רקע חילוקי דעות אמנותיים.
ב-1952 חיבר טיומקין את הפסקול ואת שירי הסרט "בצהרי היום", בבימויו של פרד זינמן, שהקנו לו את פרס גלובוס הזהב ושני פרסי אוסקר בקטגוריות הפסקול והשיר הטובים ביותר.
הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של פרסי האוסקר שמלחין זוכה בפרסים על הפסקול ועל שיר הנושא של אותו סרט.
ב-1954 זכה טיומקין שנית בפרס האוסקר על הפסקול של הסרט "The High and the Mighty" בכיכובו של ג'ון ויין.
כשעלה לבמה לקבל את הפרס הודה טיומקין בהומור לכל המלחינים שקדמו לו והשפיעו עליו בכתיבת המוזיקה לסרט.
דימיטרי טיומקין כתב מוזיקה לארבעה מסרטיו של הבמאי אלפרד היצ'קוק: "צל של ספק" ב-1943, "זרים ברכבת" ב-1951, "אני מתוודה" ב-1953 ו-"Dial M for Murder" ב-1954.
טיומקין המשיך וחיבר פסי קול קלאסיים לסרטים רבים כמו: "ענק" (1956), "שכנוע ידידותי" (1956), "דו-קרב באו.
קיי.
קוראל" (1957), "ריו בראבו" (1959), "האלמו" (1960, זכה בפרס גלובוס הזהב), "תותחי נברון" (1961, זכה בפרס גלובוס הזהב), "עיר ללא רחמים" (1961) (זכה בפרס גלובוס הזהב), "55 יום בפקינג" (1963), "נפילתה של האימפריה הרומית" (1964, זכה בפרס גלובוס הזהב) ו"קרון האש" (1967).
הוא היה פעיל גם בכתיבת מוזיקה לסדרות טלוויזיה וכתב מספר שירי נושא לסדרות שהתפרסמו כמו "Rawhide" ב-1959.
הוא נשכר ב-1965 כדי לכתוב את המוזיקה לסדרה "The Wild Wild West", אך המפיקים דחו את המוזיקה שלו והעדיפו מוזיקה שנכתבה על ידי ריצ'רד מרקוביץ'.
אחרי שב-1969 היה אחד ממפיקי המערבון עתיר הכוכבים "זהב מקנה", היה טיומקין מפיק בפועל ואחד ממחברי הפסקול לקו-פרודוקציה האמריקאית-סובייטית "צ'ייקובסקי" בבימויו של יורי נגיבין .
בשנות ה-70 כבר לא עסק בהלחנה לסרטים וב-1979 נפטר בלונדון ונקבר בלוס אנג'לס.