כל מה שרצית לדעת על דינר שווייצרי:
דינר שווייצרי (בערבית: دينار سويسري) הוא כינוי למטבע שנהג בחבל כורדיסטן שבצפון עיראק בין מלחמת המפרץ (1991) למלחמת עיראק (2003).
באותן שנים נהנה חבל כורדיסטן מאוטונומיה בחסות הגנתה הצבאית של ארצות הברית, והקשר בין החבל לבין השלטון העיראקי המרכזי בבגדד היה רופף מאוד.
ה"דינר השווייצרי" לא הונהג באופן רשמי, אלא הפך מטבע עצמאי עקב סירובם של הכורדים להכיר בשטרות הכסף החדשים שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי, והתעקשותם להמשיך להשתמש בשטרות הישנים שבוטלו בשאר חלקי עיראק.
שמו של המטבע ניתן לו לאור העובדה שהשטרות הישנים הודפסו בשווייץ, בעוד השטרות החדשים הודפסו בעיראק, עקב העיצומים הכלכליים על עיראק (איכותם של השטרות שהודפסו בעיראק הייתה ירודה יחסית לשטרות שהודפסו בשווייץ).
ערכו של ה"דינר השווייצרי" נשמר, בניגוד למטבע בשאר חלקי עיראק שאיבד מערכו במהירות עקב העיצומים הכלכליים.
כיוון שה"דינר השווייצרי" התפצל מהדינר העיראקי, ערכו בתחילת השימוש בו היה שווה לערך הדינר העיראקי.
עם הנפקת שטרות כסף חדשים ב-15 באוקטובר 2003, עקב הפלת שלטון סדאם חוסיין והנהגת הממשל הזמני בחסות הקואלציה בראשות ארצות הברית, הוחלפו שטרות ה"דינר השווייצרי" לפי שער של 150 דינר עיראקי כנגד דינר שווייצרי אחד.
ה"דינר השווייצרי" לא הונפק על ידי בנק מרכזי כלשהו ולא היה נתון לכל פיקוח.
כמו כן לא היה שום גוף שהתחייב לכבד אותו או לשלם תמורתו במטבע אחר.
הבנק המרכזי העיראקי שהיה אחראי להנפקת השטרות מלכתחילה, הכריז עליהם כבטלים וחדל לכבד אותם.
ערכו נבע מתוך מוסכמה חברתית בתוך הקהילה הכורדית של צפון עיראק.
זהו מקרה נדיר שבו ערכו של מטבע נובע אך ורק ממוסכמה חברתית ללא כל גיבוי אחר, ולדעת חלק מהכלכלנים זהו יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל – האפשרות לבסס מטבע על מוסכמה חברתית בלבד מעידה על כך שזהו הבסיס העיקרי לתפקוד מערכת פיננסית, וכי הגיבוי הבנקאי או הממשלתי הוא משני ביצירת ערך המטבע.
בסופו של דבר הוכר ה"דינר השווייצרי" באופן רשמי על ידי הממשל הזמני בעיראק, אולם לא כהילך חוקי, אלא במסגרת החלפת כל שטרות הכסף בעיראק בשטרות חדשים, ללא דמותו של סדאם חוסיין.
הכרה זאת באה לידי ביטוי בקביעת שער רשמי ל"דינר השווייצרי" מול הדינר העיראקי והתחייבות להחליף את השטרות ה"שווייצריים" בשטרות החדשים.