כל מה שרצית לדעת על דלתא בלוז:
דלתא בלוז (אנגלית: Delta blues) הוא שם כולל לסגנון בלוז-קאנטרי שהתפתח, בשנות העשרים של המאה העשרים, באזור הדלתא של מיסיסיפי.
לאזור זה הובאו ראשוני העבדים מאפריקה על מנת לעבוד בחוות החקלאיות הרבות במקום.
סגנון הדלתא בלוז כשלעצמו, משמעו הוא זמר המלווה את עצמו בנגינה בגיטרה אקוסטית (או גיטרת סלייד).
אם כי מוכרות גם תזמורות שליוו זמר או זמרת.
נושאי השירים הוא על פי רוב העוני, העבודה הקשה, הנדודים והאהבה.
הטקסטים לרוב דו-משמעיים, ציניים ומתובלים בהומור.
הלחן בנוי על בלוז 12 תיבות.
העוני, הצפיפות והעבודה הקשה חיזקו את הצורך במפלט ובבידור.
בסופי שבוע הרבו נגנים מזדמנים לבלות את הזמן בחוות החקלאיות ולנגן בפני קבוצות קטנות.
לנוכח אילוצי מקום וזמן, נגן גיטרה היה הבחירה הטבעית.
האיש המזוהה יותר מכל עם סגנון הדלתא בלוז הוא צ'ארלי פטון.
פטון לא המציא את סגנון הדלתא בלוז.
בשל האופי המקומי והספונטני של המוזיקה מוזיקאים שלא הקליטו נעלמו כעבור זמן או פשוט לא יצאו מתחומם.
בשנות השלושים נשלח חוקר הפולקלור אלן לומקס על ידי ספריית הקונגרס האמריקני על מנת להקליט את המוזיקאים והצלילים ההולכים ונעלמים באזורי דרום ארצות הברית.
הודות למאמץ זה חלק מאותה מוזיקה נשאר מתועד ומוקלט.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לדלתא בלוז:
•בלוז