כל מה שרצית לדעת על דמיון מזרחי (אלבום):
דמיון מזרחי הוא אלבומה ה-11 כסולנית של ירדנה ארזי, שיצא ב-1989.
האלבום כלל עשרה שירים המבוססים על מוזיקה ערבית אשר מקורה בלבנון, עיראק, מצרים ועוד, בהם להיטים של גדולי הזמר הערבי כמוחמד עבד אל-והאב, פיירוז, משפחת בנדלי ואחרים.
כולם תורגמו לעברית על ידי שאפיק סלמן ונכתבו בגרסה שונה מזו של סלמן על ידי אהוד מנור.
האלבום, בהפקתו המוזיקלית של ירון בכר, נחשב לאחרון אלבומיה הגדולים של ארזי.
הוא אמנם זכה להצלחה יחסית בישראל (נמכר ב-40 אלף עותקים) וגם בעולם (בעיקר באירופה ואפילו ביפן), אך הוא מסמל את תקופת הדעיכה של ארזי כזמרת הפופולרית ביותר בישראל.
באלבום זה נקטה ארזי קו ברור בעמדותיה הפוליטיות.
הבחירה להוציא תקליט המבוסס על מוזיקה ערבית בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה, עוררה מחלוקת וכעס רב.
ארזי לא היססה לשיר שורות כמו "מנגן חליל הנצח שיר אחד לשני עמים" (מתוך "חליל הנצח") ואף לשיר בית בערבית במסגרת שיר הנושא של האלבום.
בעקבותיו הגיעו לארזי מכתבי הערצה רבים מהעולם הערבי, עליהם מבוסס השיר "מכתב" שכתבו לה רחל שפירא וירוסלב יעקובוביץ' לאלבומה "מתוך שאהבתי" שיצא ב-1995.
בעקבות "דמיון מזרחי" נבחרה ארזי כזמרת השנה הישראלית בשטחים ואף הוזמנה להופיע במצרים.
כמו את כל אלבומיה לאורך השנים, גם את "דמיון מזרחי" הוציאה ארזי בהפקה עצמאית, והוא נחשב ליקר מבין אלבומיה.
לפי הערכות בתעשייה הושקעו בו למעלה מרבע מיליון דולר.
בנוסף, הפיקה ארזי סדרה של קליפים ללהיטי האלבום, ביניהם "אל תאמר", "מה נתת לי" ושיר הנושא.
המעבד המוזיקלי ירון בכר לקח את השירים לכיוון רוקיסטי ברור, אך עשה שימוש בכלי נגינה אתניים וערביים.
לצורך האלבום הוטס לארץ במיוחד הבסיסט יוסי פיין.
באלבום מופיע גם שיר אחד מקורי, "אלף לילה ולילה", שכתבו מנור ובכר.