כל מה שרצית לדעת על דרוויניזם חברתי:
דרוויניזם חברתי היא תאוריה חברתית-סוציולוגית הגורסת כי יש הקבלה בין התפתחות האורגניזם החי לבין התפתחות המערכת החברתית, וכי אפשר להקביל את התפתחות המינים הביולוגיים, המתרחשת תוך תחרות בין מינים שונים על משאבים טבעיים, להתפתחותן של אומות וקהילות תוך תחרות בין אומות וקהילות שונות.
קיימת חפיפה מסוימת אך גם עיוותים רבים בין מושגים מתורת ה"אבולוציה" שהיא תאוריה ביולוגית-מדעית ל"דרוויניזם חברתי" שהיא תאוריה חברתית שגובשה על ידי פסיכולוגים וסוציולוגים.
ב"דרוויניזם חברתי" משולבים רעיונות מאלתוסיאנים כגון רעיון מאבק הקיום (בניגוד לאבולוציה שתומכת בקיום במבחר רב של מאגר גנים), רעיון הישרדותם של הכשירים ביותר והרעיון שאי השוויון המובנה בטבע יוצר קידמה.
יש הקושרים אותה בראש ובראשונה עם רעיון האבולוציוניזם החברתי של הרברט ספנסר, ויש הקושרים אותה עם קפיטליזם ולסה פיר.
התורה הוזכרה ונכרכה בהקשרים כה רבים עד שקשה לאפיינה.
נטען לגביה שהיא נראית כתומכת בכל סוגי האידאולוגיה, מהריאקציונרית ועד לפרוגרסיבית, לרבות גזענית, מיליטאריסטית, כלכלת לסה פיר, קפיטליזם בלתי מרוסן, מרקסיזם ואנארכיזם.
ואכן, זרמים שונים נופפו בתורת דרווין ומשכו אותה לכיוונים שונים.
המונח דרוויניזם חברתי נטבע בתחילת המאה העשרים.
באמצע שנות ה-40 הוא הפך להיות כינוי גנאי לאנשים או למדיניות או לרעיונות.
הגישה הדרוויניסטית, המדברת על יכולתם של המינים ה"חזקים" והמותאמים יותר לסביבתם לשרוד בטבע, שימשה צידוק מדעי לכאורה לתאוריות ולאידאולוגיות כוחניות כמו אימפריאליזם, קולוניאליזם וגזענות, שהתבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכוי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר משל הגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה לקבל את מרותם של הגזעים הנעלים מהם.
בקהילת ההיסטוריונים של המדע קיימת מחלוקת בשאלת אחריותו של דרווין עצמו לתאוריות שונות של דרוויניזם חברתי, ובשאלה האם דרווין עצמו היה "דרוויניסט חברתי".
לטענת חוקרים רבים על-אף השם דרוויניזם חברתי, התפתחותן של חברות אנושיות היא אבולוציה ממטית, ולפיכך למרקית ולא דרווינית.