כל מה שרצית לדעת על דריו קסטלו:
דריו קסטלו (1590 – 1658 בקירוב) היה מלחין ונגן איטלקי מתקופת הברוק המוקדם.
קסטלו עבד ופרסם את כתביו בוונציה.
לא ברור אם ניגן בקורנט או בבסון.
כמלחין, הוא היה חבר מאוחר באסכולה הוונציאנית (וילרט, אנדראה גבריאלי, ג'ובאני גבריאלי ועוד).
לקסטלו היה תפקיד חשוב בטרנספורמציה של הקנצונה הכלית אל עבר הסונטה.
אין מידע ביוגרפי רב אודות קסטלו.
אפילו תאריכי לידתו ומותו אינם ידועים.
כנראה שמת במגפה גדולה שפרצה ב-1630.
לאחר תאריך זה, לא פרסם כתבים נוספים.
בדף השער של מהדורת 1629 של הכרך הראשון של "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני" קסטלו מכונה "ראש חבר המוזיקאים המנגנים בכלי נשיפה בוונציה", דבר המציין כי הוביל קבוצת נשפנים, שכללה חצוצרות, טרומבונים, קורנטים, שאום, חמת חלילים, תופים, חליליות וויולים.
בדף השער של הכרך השני (מהדורת 1644) של "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני" הוא נמנה כ"מוזיקאי של הסיניורייה הנעלה של ונציה בסנט מרקו וראש חבר הנגנים",דבר המציין כי עבד בבזיליקה הגדולה של סנט מרקו, שם היה קלאודיו מונטוורדי ה"מאסטרו של הקאפלה".
השימוש של קסטלו ב"סטילה קונצ'יטטו" (סגנון נזעם), הכולל פיגורות צלילים חוזרות ומהירות, עקבי ומוכיח את קשריו עם מונטוורדי (כמו למשל בספר המדריגלים של אהבה ומלחמה שלו).
בשני ספרי הסונטות יש 29 יצירות מאת קסטלו: 12 סונטות בספר הראשון, 17 בספר השני.
הסונטות הן לכלי עם קונטינואו (מנוגנות כיום בקורנט, חלילית כנור וכו'), או טריו סונטות (שני כלים גבוהים וקונטינואו), או כלי גבוה וכלי בס, רביעיות וחמישיות.
המוזיקה עשירה בכושר המצאה ומאתגרת טכנית.
מופיעים קטעים המולחנים במרקם פוליפוני חמור המתחלפים ברצ'יטטבים דרמטיים מעל בסו.
קונטינואו.
למרות שבכותר של שני ספרי הסונטות מצוין כי הם בסגנון מודרני, יש עדיין שימוש בטכניקת הקנצונה הישנה.
אף על פי כן, יש שימוש בחטיבות קצרות עם ניגודי מרקם חדים ביניהן וקווים אקטיביים יותר מאשר מלודיים.
בניגוד למקובל בתקופה, קסטלו מציין לעתים קרובות את הכלים בהם יש לנגן, כולל קורנטים, כנורות, טרומבונים ודולציאנים.
שני ספרי הסונטות נדפסו מחדש בשנות ה-50 של המאה ה-17, עובדה המצביעה על השפעתו של קסטלו.