כל מה שרצית לדעת על האבות המייסדים:
המונח אבות מייסדים משמש לתיאור קבוצת אישים רבת-עצמה שהתאגדה כדי להקים מוסד מסוים – בדרך כלל מוסד פוליטי – והתוותה את האידאולוגיה שלו.
המונח שגור בהקשרו המכובד להיסטוריה לאומית.
יש המתנגדים לשימוש במונח זה, משום שהוא נוטה להכתיב דעות קדומות באשר לאישיות מסוימת או לקבוצה, ולכן מעוות את ההשקפה האובייקטיבית כלפיהן בראי ההיסטוריה.
מונחים חלופים, כגון "יוצרים" או "מטביעים", עשוי איפוא להדגיש בעיקר את המסגרת או את הבסיס שהוכן על ידי האישיות או הקבוצה, וזאת לרבות ציון נשים כפעילות בעשייה.
כמו כן, קיימת גם האפשרות שהמונחים הללו ייצגו עמדה נייטרלית כלפי האישים או הקבוצה, בכך שתועלה השאלה: מי יכול להיות "אב מייסד".
על כן, ההתייחסות של המונח בהקשרו לשושלת משפחתית, למשל, יכולה להיות מסובכת.
למשל, סביר להניח כי אזרח אמריקאי ייחס את "האבות המייסדים" למדינתו מאשר לקנדה ויקשר באמצעותה את ההיסטוריה שלה.
בסוציולוגיה יש נטייה לציין את האופטימיות והפסימיות אצל האבות המייסדים בנסיבות "תפיסת העתיד" שלהם:תפיסת העתיד הפסימית (כפי שנתפסה על ידי אמיל דורקהיים) מתארת כי היסודות שנבנו נעקרים ותחתיהם לא נבנים חדשים.
המוסדות הופכים ממסודות המעניקות כללים למופשטים יותר, ללא התחשבות בשינויים חברתיים.
שינויים אלו נוצרים בעקבות מודרניזציה הבאה לידי ביטוי בגידול האינדוידואליזם ובהשתחררות ממחשבה מסורתית.
תפיסת העתיד האופטימית (כפי שנתפסה על ידי קרל מרקס, גאורג זימל ומקס ובר), מצביעה על התקדמות של החברה לכיוון מהפכה (מהפן הדיאלקטי), וכאן המודרניזציה והקפיטליזם הם חלק מהתפתחות אבולוציונית הנובעת מדרך חשיבה רציונלית, אשר תוביל לביסוס המוסדות ולחברה תקינה.