כל מה שרצית לדעת על האגודה לתרבות ולמדע של היהודים:
האגודה לתרבות ומדע של היהודים (בגרמנית: Verein für die Cultur und die Wissenschaft der Juden) הוקמה על ידי מספר משכילים יהודים-גרמנים על רקע פרעות "הפ-הפ" – פרעות שהחלו בבוואריה באוגוסט 1819.
בין המייסדים: יום טוב ליפמן צונץ, אדוארד גנז (בן למשפחה יהודית עשירה מברלין, אף הוא דוקטור למשפטים ומתלמידיו של הפילוסוף הגל), משה מוזר (איש עסקים), עמנואל וולף, לודוויג מרקוזה והיינריך היינה.
מטרת האגודה הייתה לקרב את היהודים לתרבות הכללית מבלי לאבד את זהותם היהודית.
הדרך הייתה לראות ביהדות תרבות חילונית ולא רק דת.
האגודה שאפה לעסוק במחקר ההיסטוריה, הספרות, הדת וההוויה היהודית, תוך חינוך דור צעיר כך שבאמצעות "תרבות וחינוך יביאו את היהודים ליחסים הרמוניים עם האומות והתקופה בה הם חיים".
חברי האגודה, מהם כחמישים מחשובי ההוגים היהודים ובכללם היינריך היינה, שכינה את המייסדים "ישראל הצעיר", ניהלו דיונים על הדרך שבה יש לפעול, נושאים הראויים לשינוי במנהגים ודרך התנהלות חיי היהודים, וכיצד להנחיל תרבות זו לצעירים יהודים, אשר יצאו מהגטו הרוחני והפיזי מבלי צורך להמיר את דתם.
ככלל ראשון קבעו לעצמם שלא יתנצרו.
באופן מעשי ייסדו כתב עת בעריכתו של צונץ, הקימו מכון מחקר וניהלו בית ספר.
למרות השאיפות הגדולות הם חסרו את הכריזמה הדרושה להרים משא זה.
חלק מהדיונים שלהם עסקו בסוגיות פילוסופיות מבית מדרשו של הגל ואף קשרו קשר עם מרדכי מנואל נח, אבי הרעיון להקמת מדינה יהודית במדינת ניו יורק בארצות הברית ("אררט").
הם גם לא חסכו בביקורת עצמית שהייתה נגועה בסטריאוטיפים אנטישמיים (כעין אוטואנטישמיות).
ד"ר צבי גרץ, ההיסטוריון היהודי בן תקופתם, כתב עליהם בספרו "דברי ימי ישראל":
"כי הם בנו מגדלי-אוויר וכי "אגודת התרבות" לא רכשה לה כל השפעה (.
.
.
) היינה בהגיעו לתרבות הרוח, לגלג עליהם".
עיתונם נסגר לאחר שנה מחוסר תקציב.
אדוארד גנז נטש את הדרך והתנצר אחרי מאבק ארוך להשגת משרה באוניברסיטה.
בשנת 1829 באה האגודה לקִצהּ.
צונץ המשיך בדרכה של האגודה בהמשיכו לעסוק ולפתח את "המדע של היהודים" או "חכמת ישראל" (Wissenschaft des Judentums).